אור ברסלב
אפוד בד על הגדה של פסח מגיד › מעשה שהיה בבני ברק

אפוד בד על הגדה של פסח· רבי בנימין דוד רבינוביץ

מגיד · מעשה שהיה בבני ברק

עבדים היינו

פסקה א

מעשה ברבי אליעזר ור"י כו' קריאת שמע של שחרית, לכאורה סותר א"ע שאומר בעבור זה כו' מונחים לפניך, הרי דאין הזמן גרמא לספר ביצי"מ רק עד אחר זמן אכילת מצה, ולמ"ד עד חצות גם הגדה אינה רק עד חצות, וכן מבואר בפסחים ובמגלה דגם ההלל שאחר בהמ"ז מחוייב לגמור עד חצות (רמ"א בא"ח תע"ז ס"א) א"כ איך אמר דמצוה לספר כל הלילה, אך דבאמת ניחא דבשלמא בק"פ שהקפידה התורה בגזירת הכתוב שלא לאכול רק עד חצות לזכרון ועברתי בא"מ, וה"נ על מצות ומרורים הדין כך הוא, וה"נ ההלל שהוא עבורו אינו אלא עד חצות בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך, אבל בענין סיפור גדולות ונפלאות שנעשו במצרים והטובות שעשה הש"י ביציאה זו, באמת אין הז"ג עד חצות דווקא והמצאה כל הלילה, וע"ז אמר וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, ומביא ראיה מר"א ור"י כו' רבותינו כו' הגיע זמן קריאת שמע ש"ש, והרי ראב"ע ס"ל דפסח מדאורייתא עד חצות (ברכות ט'), ובז ניחא מאמר המגיד ארב"ע הרי אני כו' כל ימי חייך הלילות, דלכאורה הרי ענין זה מדבר בכל השנה לענין פ' ציצית בלילה, ומה ענין זה לסיפור יצי"מ בליל פסח שבפירוש צותה התורה להזכיר יציאת מצרים באותו הלילה, ולפמ"ש ניחא דראבע גופא בא להוכיח דמצוה באותו הלילה לספר ביציאת מצרים אף עד אחר חצות, ושלא נימא כיון דחזינן דלא הקפידה התורה להזכיר יציאת מצרים בכל השנה רק ביום ולא בלילה רק דאותו הלילה שהוציא ה' אותנו חייבה לספר גם בלילה, וא"כ תפסת מועט תפסת שלא לספר רק דומיא דציותה בזכירת עשיית הפסח היינו עד חצות דווקא, לז"א ומביא מה שאמר ראב"ע מה שדרש ב"ז כל ימי חייך לרבות הלילות שאף בכל השנה מצוה לספר ביצ"מ בלילה, וא"כ כיון דיצי"מ אין הזמן גרמא דוקא בלילה זה, א"כ ממילא בלילה הזה מצוה להרבות בספור יצי"מ אף כל הלילה וכל המרבה הרי זה משובח:

פסקה ב

אראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות כו'. והנה בגמרא משמע שלא היה רק בן י"ח שנה וכמאז"ל שם ניקום לרבי אליעזר בן עזריה כו'. היינו דאר"א הרי אני כבן שבעים שנה, ולא בן ע', ואם כן מאי רבותא שלא קיפח לחביריו ועדיין היה רך בשנים, והענין ע"ד הגמרא בסוטה כ"ב אמר ר"ה מ"ד כי רבים חללים הפילה זה תלמיד חכמים שלא הגיע להוראה ומרוה ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה, ועד כמה עד ארבעין שנין, ופי' התוס' מיום שהתחיל ללמוד ולא מיום שנולד מדקאמר בפ"ק דע"א ולא נתן לכם לב לדעת מכאן דלא קאים אינש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין וזה היה ממתן תורה, ולכאורה קשה מהא מעשה דראב"ע גופא שהש"י סייעו לאותו מעשה ונעשה לו נס זה, ובמדרש ילקוט במשלי דרש כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגי' זה העוסק בתורה שלא לשמה, וכן נמי בגמ', ופליגא אדרבא דאמר רבא לעולם יעסוק אדם בתו"מ אפי' שלא לשמה שמתוך של"ש בא לשמה, וכן בפסחים הנותן סלע לצדקה בשביל שיחיה בני ה"ז צדיק גמור שמתוך שלא לשמה בא"ל וע"ש תוס', ואמר בירושלמי טעם שסילק הש"י שכרן של עושי מצוה כדי שיעשו באמונה ולא משום שכר, ולמ"ד שכר מצוה בעוה"ז איכא ס"ל מתוםך של"ש בא"ל וכההוא דפסחים הנ"ל, ונ"מ בהא דאין מזכירין יצי"מ בלילות ולמען תזכור את יום צאתך מא"מ כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות, וחכ"א כל לרבות ימות המשיח, א"ל ב"ז והלא עתידין שלא להזכיר יצי"מ לימות המשיח שנאמר לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה כו', וע"ש בחידושי הרשב"א דנ"מ בהא אי מצות בטילות לע"ל, דאם לא יזכירו הרי רוב מצות התורה תלוי ביצי"מ כמו תפילין ומועדים ושבת וכיוצא, והיינו כמ"ד היום לעשותם ולא למחר, אבל למ"ד לא יבטלו לע"ל ומ"ש היום לעשותם לומר דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא רק למחר לקבל שכרן. ולפ"ז ניחא אראב"ע הרי אני כבן ע' שנה, מוכח שהסכים הש"י ועשה לו נס זה, וקשה הא בענין תלמיד שהגיע להוראה דווקא מ' שנה כדיליף מולא נתן לכם כו', וצ"ל דאין כוונת המקרא על ת"ח שלא הגיע להוראה אלא אעוסק בתורה של"ש ולא אמרינן מתוך של"ש ב"ל, וש"מ שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, וע"כ לא זכיתי שתאמר יצי"מ בלילות, דהא לפ"ז מוקמי האי כל ימי חייך לימות המשיח ומ"ש היום לעשותם לא לדיוקא אתי ולא למחר לעשותם, אלא היום לעשותם ומחר לקבל שכרם, אבל כל ימי חייך לימות המשיח קאי, לכן לא זכיתי שתאמר יצי"מ בלילות. אמנם האמת יורה דרכו דל"ק מראב"ע, דע"כ צ"ל מופלג שאני וכן משני בגמרא והא רבא דאורי כי אמרינן בשוין (וכ"א ביו"ד) והיא גופא אתי הקב"ה לאשמעינן בנס זה, דאתי כמ"ד כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע כו', וראב"ע הגיע להוראה כאינש אחרינא בן ע' שנה לכן עשה לו הש"י נס זה, להורות דהוא כת"ח אחר כבן ע' שנה שיעמידוהו לנשיא:

תוכן העניינים

אפוד בד על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה