אור ברסלב
אפוד בד על הגדה של פסח מגיד › כנגד ארבעה בנים

אפוד בד על הגדה של פסח· רבי בנימין דוד רבינוביץ

מגיד · כנגד ארבעה בנים

מעשה שהיה בבני ברק

פסקה א

ברך המקום כו', ר"ל שכל מה שאנו משבחין ומתארין אותו ית"ש הכל מצד שברא העולם שהוא כביכול מקומו ש"ע, וזהו ברוך המקום, ר"ל יתברך מצד שהוא מקומו ש"ע, ואולי יחשוב איש כי בא עד תכונתו מפאת עולמו שברא שע"ז מכנה אותו בשם מקום, לז"א ברוך הוא לשון נסתר, ר"ל מצד עצמותו הוא נסתר ונעלם, ורק מצד בריאת עולמו מכירין אנחנו אותו קצת ע"ד ממעשיו הכרנוהו, ועוד הכרה יש לנו בו י"ת מצד התורה הקדושה ע"ד דרשו ה' ועוזו, ר"ל ע"ד הדרוש אם תרצו לדרוש אותו ית"ש, אזי, ועוזו תוכלו להשיגו מצד התורה שנקראת עוז, ועכ"ז בקשו פניו תמיד, ר"ל עצמותו ית"ש לא תשיגהו גם מצד התורה רק תבקשוהו תמיד, כי תכלית הידיעה שלא נדעך, וגם זכרו נפלאותיו אשר עשה מופתיו כו', ר"ל ע"י מופתיו ונפלאותיו ג"כ תשיגו מקצת גדולתו ית"ש, וזה ברוך כו', ר"ל הרשות נתונה לנו לברכו שנתן תורה לעמ"י, ר"ל מפאת התורה, וגם ע"י התורה לא נוכל להשיגו, לז"א תיכף ברוך הוא בלשון נסתר, ר"ל שגם אחרי שברא העולם וגם נתן התורה עכ"ז הוא נסתר ונעלם, וכן כל הברכות כולם בלשון נוכח ונסתר, ברוך אתה, נוכח, אשר קדשנו, נסתר, בשני בחי' אלו, מצד מהותו יתעלה מכל הרהור ורעיון, ומצד פעולותיו מלא כל הארץ כבודו, ויש לנו הכרה בו, וזה אתה הוא ה' לבדך, ר"ל אלו שתי בחי' נוכח ונסתר מי יתואר בו, רק אתה לבדך:

פסקה ב

חכם מה הוא אומר מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה כו', ר"ל דהנה חכם נקרא היודע מיני מצות התורה, רק איזה חכם הלומד מכל אדם, לחקור ולידע אולי איזה דבר מצוה נעלמה ממנו לעשותו, אבל באמת אין לחקור על עיקר המצות למצוא טעם, דהוא משום זה שהוציא אותנו, ורק אדרבה ההוצאה שהוציא אותנו הוא עבור מה שקבלנו עלינו מצות לעשותם, ע"ד היה ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים, והגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו, שנאמר ואת עירם ועריה, ונתן להם שתי מצות דם פסח ודם מילה שמלו באותו הלילה שנאמר מתבוססת בדמיך בשני דמים, ואומר גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו כו'.

פסקה ג

אבל מי שאין רצונו לעשות מצוה אשר אין נראה לו טעם לעשותו זהו רשע גמור, ולזה שפיר פי' המגיד בשאלת החכם שאין כוונתו לשאול טעם המצות, רק שואל מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אתכם, היינו שיגידו לו כל המצות אשר צוה ה' למען יעשה גם הוא יהיה מה שיהיה בין עדות ובין חקים ומשפטים, היינו בין שיש בו טעם ובין שאין בו טעם, את הכל יעשה, אבל בשאלת הרשע שאמר מה העבודה הזאת לכם היינו שרואה שעובד רק שואל שיגידו לו טעם המצוה לעשותו ומשמעות דבריו שאם אין בו טעם אין חפצו לעשות המצוה, ע"ז ישיב לו שאינו כן רק אדרבא בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים היינו שבזכות שקבלנו עלינו לעשות המצוה גאל ה' אותנו, לפ"ז לפי דעת הרשע שלא היה חפץ במצוה רק מה שיש טעם לדבר לא היה לו זכות להגאל, ואלו היה שם לא היה נגאל:

פסקה ד

תם מהו אומר מה זאת, ר"ל לגבי גדולתו ית"ש מה זאת שאנו מזכירין יצי"מ ועושים זכר לזה, הלא גדול כבודו יותר ויותר, וע"ז התשובה כי בחוזק יד הוציאנו, ר"ל שהעביר המשפט, ע"ד אני ה' אוהב משפט, נצח רחימו דבנוהי לרחימו דמשפט, וזה קשה אצלו ית"ש מבריאת העולם, ועדיין לא היינו ראוים להגאל ע"פ המשפט, וזה ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו, ר"ל שהעביר המשפט:

פסקה ה

ושאינו יודע לשאול את פתח לו. לטעת בלבו שלא יחשוב שמעשה אבותינו בידינו בעבודת הש"י ואין טעם באיסור אכילת חמץ ומצות אכילת מצה שמבואר בגדולי קדמונינו שמורה להשבית היצה"ר ולהגביר היצ"ט לתורתו ומצותיו. אלא שאבדו במצרים אמונתם כשהיו להם מאבותיהם והיו שטופים בע"ז כמו המצרים, ורק בעבור זה שקבלנו עלינו מאז והלאה להשבית החמץ והשאור שהוא היצה"ר ולהגביר כח הקדושה שע"ז תרמוז המצה, עשה ה' לי, ר"ל הש"י בעצמו ברוב חסדיו בצאתי ממצרים:

א"י כי הנה נמצאים ד' כתות, א' החסידים המאמינים שכל הענינים הבאים על האדם הם מהשי"ת לבדו והכל בצדק ומשפט ולטוב לנו. כת הב' האומרים שח"ו מאתו ית' תצא הרעות בכיון, וברא את אדם לנקמה ממנו. כת הג' תמימים באמונתם אבל צועקים מפני מה צדיק וטוב לו כו', ואינם מבינים משפטי ה'. כת הד' מאמינים במציאותו ית' אבל לא יבינו בהשגחה ולפי דעתם המקרה עושה הכל ומקרה אחד כו', וזה א' חכם שיודע שהכל במשפט ישר, וא' רשע שכופר ככת הב', ואחד תם ככת הג' מה זאת, ואחד שאינו יודע לשאול ככת הד'. וזה חכם מהו אומר מה העדות כו' להעיד שמצדנו לא היינו ראויים לנס והאל ית"ש פסח לרחם עלינו, הלא מהראוי להבין זה מעצמו שהכל ממנו ית"ש, ומי הקדימני כו', לזה משיבין לו ואף אתה כו' אפיקומן, ר"ל אמת בכל הנסים א"צ לעשות זכר גדול כזה בפה דבור ומעשה, נפש ר"נ, אחרי שכבר נכנע מזל טלה ראש המזלות היה נקל שיעשה לנו נס קי"ס ושארי ושארי נסים, אך עיקר היה הלילה הזה שנכנע המזל, וזה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, כמו שתכלית הסעודה וסופה הוא הק"פ ככה תכלית כל הנסים הוא נסי יצי"מ שנכנע מזל טלה. רשע סובר שהש"י פועל הרעות לכך שואל מה העבודה הזאת שמורה על חמלה ורחמים לכם, אחר שהוא פועל הרעות, ולזה משיבין לו אלו היה שם לא היה נגאל, שכפי סברתו שהש"י כביכול פועל רע, בלי ספק שהוא לא היה נגאל, והיה מקבל הרע ולא הטוב. תם מהו אומר מה זאת כו', הוא מהכת הצועקים למה צדיק ורע לו כו' לכ"א מה זאת מפני מה היה הגלות בלא חטא ועון, ואמרת אליו כי בחוזק יד כו', ר"ל שהרוחנו עי"ז לזכות לאמונתו ית"ש, ע"ד וייראו העם את ה' כו' ע"י חוזק ידו ית"ש. ושאינו יודע לשאול, שתולה הכל במקרה אתה פתח לו עיניו ותראה להבינו משפטי ה' ותאמר לו בעבור זה הדעה הנפסדת עשה ה' לי בצאתי ממצרים, הכל בהשגחתו ית' בעצמו ע"ד ועברתי אני ולא מלאך כו' כדי שיתברר עיקר השגחה ולא תבא במקרה שום דבר כמאז"ל אין אדם נוקף אצבעו כו':

תוכן העניינים

אפוד בד על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה