שתלטנות · עשירים היזהרו בבניכם!!
* יש לקחת בחשבון שבן של עשיר הוא מוגבל דוקא בגלל מעמדו שהורגל לקבל הכל,
או יותר מאחרים וכיו"ב
* הבן זקוק לתמיכה והתחשבות בצורה שונה מאחרים
אם אמרו חז"ל "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" (נדרים פא.), צריך לומר להורים המכובדים או העשירים: היזהרו בבניכם שח"ו לא תברח מהם התורה. והסיבה פשוטה. הבן יודע שהוריו מכובדים עקב מעמדם הכלכלי, ושכולם רוצים לפייס אותם ולהתקרב אליהם כי אולי תצמח מהם איזו טובת הנאה בעתיד, ובודאי שאינם רוצים להכעיסם כי מי יודע איזה נזק עלול להיגרם. ולכן הם מעדיפים "ליישר קו ולעגל פינות", וגם אם זה לא לטובת הבן, הם פשוט משוחדים. הבן קולט זאת ומרשה לעצמו לעשות מה שאחרים לא מעיזים, וכמובן שזה מתכון לכישלון בחינוך הבן.
ולכן לכתחילה על ההורים הנ"ל לשקול בפלס אם כדאי שבנם ילמד במקום שיש להם שם עמדת כבוד, או אולי כדאי לשבצו במקום שאין להורים שום עמדה ומכובדות. והיה אם בכל זאת ההורים החליטו לשבצו במקום כזה, עליהם להתכונן מבעוד מועד לצמצם את הנזק.
וכיצד?
א. ראשית עליהם לשוחח עם הבן אודות הרגישות שבדבר, ולתת לו להבין שזה ממש לא נעים לנצל את המעמד שלהם. ולא זו בלבד, אלא שגם במקרים שיש מקום להצדיקו אבל זה "גבולי" - דהיינו שאפשר לצדד שהוא צודק ואפשר לצדד שאינו צודק - גם במקרה הזה המצב לא נעים, משום שאז אם הם יתערבו או שההנהלה תצדד לזכותם, עלולים התלמידים לפרש זאת כחולשה של המערכת ולאו דוקא משום שחושבים שהוא צודק, ובעצם אנחנו נמצאים "בפה של האנשים" בצורה לא רצויה. אשר על כן עליו להשתדל להתנהג בצורה חלקה ולא בצורה של דיעבד: "אמנם אנחנו יודעים שיש נסיונות שאחרים לא היו מקפידים להישמר מהם משום שאין להם את הרגישות שלנו, ובכל זאת אנחנו מבקשים שתתאמץ להישמר גם מניסיונות כאלה, ובל"נ אנחנו נעריך מאוד את המאמץ והעמידה בנסיונות הנ"ל, ונדאג בע"ה גם לפצות אותך בהתאם". [אמנם יש להדגיש לבן שאין אנחנו חייבים לפצותו, אדרבא הוא צריך להבין שבעצם זו ההתנהגות הטבעית שהוא צריך להתנהג, אך בכל זאת כמחווה של רצון טוב ושמחה שלנו שהוא מצליח להתגבר לכן אנחנו מפצים אותו].
ב. כדאי מאוד לדאוג מראש (עוד לפני שהבן מתחיל ללמוד באותו מקום), לדבר עם בחור בוגר "עם ראש על הכתפיים" שיתחבר אליו ויכוין אותו וגם יגרום לו לשתף אותו בספקותיו ובעיותיו, כי בדרך כלל בחור בוגר שמתחבר אליו ומראה לו ידידות של אמת (כמובן רצוי שהבן לא ידע שזה יזום), זה עשוי לשחרר בצורה טבעית הרבה מועקות וספקות, וגם מועיל לנטרל כל מיני "חברים" שיש להישמר "מחברותם", וזה מבחינת וקנה לך חבר.
ג. ההורים חייבים לעשות השתדלות להתעניין בצורה תדירה במצב בנם ע"י שישאלו את המורה או את הרב שלו, וכך ע"י התעניינות ישירה על הבן, אם תהיה "יד על הדופק", הנער יעריך ויבין שזה חשוב להוריו ושהם יודעים בדיוק את מצבו, ולכן הוא ישתדל לשמח אותם.
ד. להקפיד מאוד להרחיק את הבן מכל ידיעה וק"ו מהתערבות בענייניהם הפיננסיים או קשריהם עם "החלונות הגבוהים". דברים אלו צריכים להיות בסתר ממש ולא לתת לזה חשיבות כלל ועיקר, אדרבא הבן צריך לשמוע השכם והערב את כניעת ואהבת הוריו לתורה וללומדיה, ובכלל זה ציות מוחלט להוראות ההנהלה.
ה. לבושו של הבן וכן ספריו, מחברותיו וכו' לא יהיו מיוחדים יותר מכולם כדי שלא לפתח גאוה בלב הבן ולא קנאה בלב החברים, ובכלל זה גם "דמי הכיס" שיהיו סבירים.
זכורני מקרה באב שכל כך רצה שבנו ילמד תורה בשקידה, והיה נותן לו סכום גדול כל שבוע כעידוד. ולצערנו הרב זה היה בחינת "כסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל" (הושע ב' י'). הנער השתמש בכסף לצרכים מכוערים ביותר ב"מ עד כדי כך שלא יכלו להחזיקו יותר בישיבה בה למד. ואפי' אחרי שנים רבות שהוא כבר התחתן הנזק המשיך לפעפע בתוכו, וכמה פעמים שאביו שאל אותי האם מותר לתמוך בו היות והוא רקוב.
וכאן המקום להביא את המעשה המובא בגמרא (תענית ז'.) עם בתו של הקיסר שאמרה לר' יהושע בן חנניה: איך זה שחכמה כל כך מפוארת נמצאת בראש מכוער כמו שלך? ענה לה ר' יהושע: אמרי לי, היין של אבא שלך היכן מונח? ענתה לו הבת: בכדי חרס. שאל אותה ר' יהושע: למה שלא יניח את היין בכדי זהב או כסף לפי כבודו? כאשר שמעה זאת בת הקיסר, ביקשה להעביר את היין לכדי זהב, והיין החמיץ. הקיסר בירר את סיבת התקלה, ומשנודע לו שבתו הניחה את היין בכדי זהב לפי הצעתו של ר' יהושע, קרא לו אליו ושאלו מה ראה להציע לבתו את ההצעה הנואלת הזו? ענה לו ר' יהושע: אני בסך הכל עניתי לה לשאלתה והסברתי בכך מדוע חכמתי נמצאת דוקא בראש מכוער. כמו שהיין משתמר בכלי מכוער, כך התורה מתקיימת בי יותר משאילו הייתי נאה. שואלת הגמרא, והרי ידוע על אנשים שהיו יפים שהתורה השתמרה אצלם? עונה הגמרא, שאילו היו שנואים (דהיינו שלא היו יפים וממילא היו פחות אהובים) היו לומדים יותר. ומפרש רש"י וז"ל שאי אפשר לנאה להשפיל דעתו, ובא לידי שכחה. ע"כ המעשה בגמ' שם.
מהסיפור הנ"ל יוצא מסר ברור להורים בעלי המעמד, שחרף רצונם שבנם יתמודד כמו כולם ועל אף האזהרות וההקדמות שיש לומר לבן וכנ"ל, בכל זאת על ההורים החשובים בעלי המעמד לקחת בחשבון את הקושי של ילדיהם לקבל מרות או להתמודד עם אתגרים כמו כל נער ממוצע. הם לא התרגלו לתנאים רגילים אלא לתנאים מיוחדים כמו כבוד או נוחות, ולכן קשה יהיה לדרוש מהם להתנהג בצורה שוה משום שהקושי שלהם גדול יותר, ולכן הדרישות מהם יהיו באופן יחסי למצבם. עשירים היזהרו בבניכם!