שתלטנות · בני ותלמידי
* רצוי להמנע ממצב שהבן ילמד באותו מוסד שאביו מכהן.
* יש להתחשב בעובדה שהבן נתון לביקורת ולכן יש לתת לו תמיכה מתאימה.
הגמרא במסכת מגילה (ט"ו:) שואלת, מה ראתה אסתר המלכה שזימנה את המן למשתה עם אחשוורוש? אחד מהתירוצים הוא, כדי שעם ישראל לא יאמרו אחות לנו בבית המלך, ואז הם יזלזלו בצורך להתפלל ולזעוק אל ה'.
כעין זה יש לחשוש כאשר הבן לומד במקום שהאבא הוא בעל תפקיד באותו מוסד לימודי - מורה, מנהל, מפקח וכו', משום שהבן עלול לסמוך על אביו והוא לא יתאמץ ואולי גם יזלזל. זאת ועוד, ע"י הביטחון של הבן והיחס המועדף אליו הוא מעורר קנאה ושנאה כלפיו (וכידוע שנאת אחי יוסף הייתה משום היחס המיוחד שהיה ליעקב כלפיו). החברה לא תתנהג עמו בצורה טבעית משום שאם אביו יהיה דמות אהודה אזי החברה "תפרגן" ותחניף לבן, אולם לא בזכות עצמו אלא בזכות אביו, ובעצם הוא עומד במרכז אך לא בצורה הטבעית. ואם חלילה אביו יהיה דמות שאינה אהודה, החברה תשייך את ההתנהגות של אביו והאשמה שיש על אביו אל הבן, ושוב נוצרה בעיה. זאת ועוד, גם היחס של האבא לא יהיה טבעי. אמנם יש הורים עם אופי חזק ואע"פ שהבן לומד במסגרתם הם לא נושאים לו פנים, אך דא עקא שכמעט אין מציאות שהם ינהגו עם בנם כאבא וכמחנך, משום שההתנהגות של האבא שונה מההתנהגות של המחנך. האבא רשאי לתת גיבוי ועזרה לבן אע"פ שהוא מועד משום שזה טיפול פרטי, דהיינו טיפול ביחס לבן בלבד, משא"כ אם הוא מחנך שאז עליו לטפל גם ביחס לכתה שלימה. ובפרט כאשר האבא מבין שעיני תלמידי הכתה נשואות אליו לראות האם הוא ימצה עם בנו את הדין, או אולי הוא יוותר לו "משום שזה בנו".
לדוגמא: הבן הפר את תקנות ביה"ס ובא כשהוא לבוש בבגד שנאסר ללובשו, אם כי אין בעיה הלכתית בבגד. הנה להורה במצב רגיל יש אפשרות להתגמש עם בנו ולהעלים עין, משא"כ אם ההורה מלמד באותו מקום שאז הוא מייצג את המקום ולכן הוא מוגבל ולא יוכל להתגמש), ואז בעצם אין כאן יחס של אב ולא של מחנך, שהרי כושר השיפוט והטיפול נפגם, וההפסד של הבן הוא משום שנגזר עליו ללמוד במסגרת של אביו. אשר על כן כדאי מאוד להימנע ממצב שהבן ילמד במקום שאביו מלמד וכנ"ל.
אולם אם בכל זאת מכורח המציאות הבן לומד במסגרת של אביו, יש לנסות לצמצם את הנזק.
וכיצד? ובכן:
א. יש להקדים ולהסביר לבן את המצב העדין שבו אנחנו נמצאים.
ב. להבהיר לו שאפילו אם יקרה שאצטרך לכעוס עליך במקום הלימודים, בכל זאת אני אבא שלך בבית.
ג. אם לבן יש סכסוך עם החברה, יש להמנע מלטפל כי: היות ואני נגוע בדבר, אני מבקש שתטפלו אצל רב / מורה אחר.
ד. אין להציג כלפי הבן עמדה קשוחה ובלתי מתפשרת יותר משאר התלמידים.
ה. במקרה שהבעיה טעונה המשך טיפול גם בבית, יש לתת לאמא את השרביט לטפל.
ו. אין לפתור בעיות או להעניש אותו בפני תלמידי הכתה. אפשר לומר לו שיגש אח"כ שלא בפני התלמידים, אא"כ זה עונש קבוע ומוגדר לכל תלמיד שאז אין כאן עלבון, ואדרבא הבן כמו כולם.
ז. להשתדל לחבר לו חבר טוב ופיקח שיכול להיות גם "השופר" של האבא אל הבן בצורה עקיפה.
ח. כאשר יש תלונה על הבן מצד ההנהלה, יש לשמוע את הבן ולא לטפל בצורה עיוורת לפי ראות עיני אחרים. עם זאת יש לשדר לבן שאין לנו שליטה ולא אפשרות ללכת נגד המערכת, ולכן עלינו להתיישר לפי דרישות המערכת גם אם נראה לנו אחרת. [במקרה הצורך אפשר גם להבטיח תמריץ עבור התגברות].
אמנם באשר לרגישות של הבן בתוך החברה יש להדריך אותו שישתדל מאוד שלא להיכנס לויכוחים אודות ההתנהלות וההתנהגות של אביו, וגם כאשר ישמע ביקורת שלא יתייחס אליה אלא כאשר אין ברירה. אם האבא אהוד, עליו לדעת למיין את החברים ולהפנים בלבו שמעמדו האמיתי יהיה אך ורק לפי מעשיו. זאת ועוד, יש להכין את הבן לכך שיתכן שחלק מהתלמידים ינסו להשתמש בו כמליץ טוב עבורם אצל אביו, ועליו להקפיד שלא לעשות זאת בגלוי לשום תלמיד. ואידך זיל גמור, ויהי רצון שחפץ ה' בידיו יצלח!