אור ברסלב
אני והנער כוחו של הרגל › גדולה לגימה שמקרבת

אני והנער

כוחו של הרגל · גדולה לגימה שמקרבת

תעודת זהות חיובית

קירוב דעת הוא כמו מגנט של המחשבה אל מי שמקרב, ע"י קירוב נמנע הרבה סיכונים של פזילה החוצה או ייצור בעיות בבית

מה היא גדולתה של הלגימה, ובמה כוחה גדול?

והתשובה פשוטה - כשיש לגימה יש הרגשה של אחדות, והלבבות נפתחים כתוצאה מהנעימות של הלגימה. ידוע שאנשי עסקים - ובפרט עסקים גדולים - "סוגרים" עסקאות ע"י כיבוד כיד המלך מהטעם הנ"ל, משום שבאווירה כזאת, כשיש קירוב הדעת, נוח וקל יותר להסכים להצעות. זכורני שפעם טלפנתי להורים של בחור שטפלתי בו באופן אישי, והם ענו לי שעכשיו הם עסוקים בצליית כבש להכינו לפני סגירת עסקה גדולה.

ולענייננו - כאשר יוצרים אוירה של "ביחד", התוצאה הברוכה לא תאחר לבוא.

הנה לדוגמא: ההורים קנו תמונה יפה שתקשט את הסלון. ייטיבו ההורים אם יתייעצו עם הבן היכן להניח את התמונה. עצם השיתוף גורם לבן הרגשה נעימה של חשיבות וגם קירוב להוריו, משום שהוא מרגיש שותפות, הוא גם "מאן דאמר".

דוגמא נוספת: ההורים (האב, האם, כל אחד לחוד או שניהם יחדיו) חזרו לבית והביאו עוגיות או פיצה. אם אין להם מניעה, רצוי שהם יזמינו את הבן לאכול יחדיו. שוב ההרגשה היא שאני חלק חשוב בבית וחושבים עלי.

וכיון שנוצרת אוירה חיובית, הדבר מועיל הרבה למניעת בעיות, משום שהבן רגוע וטוב לו, וממילא אינו מחפש סיפוקים אחרים מידיים. יש לו גם ענין לשמח את הוריו, ולכן הוא ישתדל ללכת בדרך המלך, ונוסף לכך: כעת ישנם הרבה יותר סיכויים שהוא ישתף את הוריו בלבטיו מתוך הרגשת שייכות להוריו, תוך הרגשת הדאגה והאהבה הכנה של הוריו אליו.

גם אם ח"ו תהיינה מעידות שהם למורת רוחם של ההורים, סביר להניח שהן יהיו חד פעמיות, כי מלבד זאת שהוא מעצמו ירצה להתעלות ולעלות על דרך המלך כדי לא לגרום להוריו צער, קיים עוד יתרון והוא שכאשר הוריו יעירו לו או אפי' אם יגערו בו, הוא לא יתמרד משום שהוא יודע שהוריו אוהבים אותו ודואגים לו, ואדרבא דבריהם יהיו לו כמקור להוסיף ולחשוב על מעשיו שמא אינם ראויים, ואולי כדאי לנסות לשנות את דרכו הנלוזה, משום הוריו היקרים, האהובים והאוהבים.

יש לציין שיצירת אמון וקירוב בצורה הנ"ל (דהיינו ללא אינטרס או אילוץ) הינה חזקה מאוד, משום שאינו דומה בקשת אמון הנובעת מדרישה מסוימת, כגון שאנחנו נותנים לבן מתנה מסוימת משום שיש לנו דרישה שהוא יעשה מאמץ נוסף בלימודיו. או שאנחנו משתפים את הבן בהחלטה היכן לתלות את התמונה משום שהוא ביקש להתערב.

במקרים הנ"ל אין זו אהבה שנראית בצורה מושלמת, משום שלאהבה כזאת יש מין הרגשה של "אהבה התלויה בדבר". הבן עלול לחשוב שבעצם ההורים אינם אוהבים אותו אלא את עצמם, והמתנה שנתנו לו זה בגלל שהתאמץ בלימודים או כדי שלא יהיו להם "בושות" או שלא יהיו טרודים בבעיות בבן.

או למשל הסכמה לשתוף הבן לאחר שהוא ביקש זאת מהוריו - אין זאת מאהבתם את הבן אלא משום שלא היתה סיבה לסרב. ואע"פ שיתכן שהסיבה האמיתית לשיתוף הבן ולנתינת המתנה היתה אך ורק משום שאכן הם אוהבים אותו, אבל מ"מ הבן לא תמיד מבין כך.

לעומת זאת, כאשר ההורים נותנים פרס לילד ללא סיבה הנראית לעין, או שקוראים לו מיזמתם לשתף אותו בהחלטה בדבר הנוגע לבית (למשל), כאן הסיכויים גדולים יותר שהבן יבין שאהבת הוריו אינה תלויה בדבר, וממילא אהבתו אליהם ואמונו בהם יגדלו ויתחזקו. ולכן רצוי מאוד לנסות ליצור אוירה כנ"ל. זה יכול להיות בצורות נוספות ולא רק ע"י שיתוף.

הנה דוגמא נוספת: הבן יוצא לטיול, וכמובן יש תפריט מה להביא לטיול. הבן מקבל את כל התפריט, אך בכל זאת ההורים אומרים לבן: "הנה עוד משהו (נניח סוג של מזון או פריט טכני אחר), קח גם את זה כדי שיהיה לך יותר נעים". בצאתו לטיול ההורים מלווים אותו עד להסעה ומחכים עד שהאוטובוס נעלם מן העין, וכאשר הוא חוזר מהטיול הם עומדים ב"היכון", ומראים לו שהם ציפו לו ומתעניינים ושומעים בקשב ובהזדהות את החוויות שהיו בטיול וכדו'. כל הפעולות הנ"ל הן בבחינת "גדולה לגימה שמקרבת". ואע"פ שהן פעולות פשוטות, מ"מ הן עשויות להוות לאחיעזר ואחיסמך למניעת דרדור של הבן או לקירובו במקרה שח"ו הוא מעד רוחנית.

באופן כללי אפשר לומר, שלגימה המקרבת היא הפגנת אהבה שתהיה ניכרת מתוך המעשים שאינה תלויה בדבר.

כך גם אפשר להפגין אהבה כאשר ההורים באים הביתה ועמם מאכל האהוב על הילד, כגון פיצה/פלאפל, שקנו במיוחד בשבילו. ולכשישאל הבן לפשר ההפתעה, אפשר לומר לו: פשוט הייתי ליד החנות ואני יודע שאתה אוהב זאת, ולכן קניתי לך.

כמו כן חשוב מאוד להקפיד לתת לו הרגשה של בן חיובי במקרה של ויכוחים בין האחים, להשתדל להסביר את "הצד" שלו. ואם יש אחים קטנים ממנו, לומר להם שהם צריכים לכבד את האח הגדול וכו'. כמובן רצוי שדבריהם יגיעו לאזני הבן, משום שכך הדבר עשוי ליצור אמון בעצמו ואמון בהוריו.

תוכן העניינים

אני והנער

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה