אור ברסלב
אני והנער הסכמות והקדמה › נא להכיר במגבלות הצעיר!

אני והנער

הסכמות והקדמה · נא להכיר במגבלות הצעיר!

היחסיות קובעת!

גם אם הנער פיקח או גאון הוא עדיין אינו בשל מבחינה רגשית.

מובא בגמרא תענית (ד.): אמר רבא האי צורבא מרבנן דרתח - אורייתא הוא דקא מרתחא ליה. [תרגום: אמר רבא, בחור חריף שכל שכועס - התורה שבו מרתיחה אותו], שנאמר הלא כה דברי כאש נאום ה' וכו'. אמר רבינא, אפ"ה מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא [אמר רבינא, אעפ"כ עליו ללמד את עצמו להיות רגוע], שנאמר והסר כעס מלבך ע"כ.

רבא מאיר לנו את העיניים בראייה מזוית נכונה. הנה אתה רואה בחור פיקח ושנון, שלכאורה הוא סמל לשלימות, ולמרבה הפלא הבחור כועס. איך זה מסתדר?

עונה רבא, עליך לדון אותו לכף זכות. פשוט הוא בחור צעיר והתורה הרחיבה את לבו, דהיינו ההרגש שלו יותר חזק משאר בני אדם [וכלשון רש"י שם, שיש לו רוחב לב מתוך תורתו ומשים ללבו יותר משאר בני אדם], ולכן יותר קשה לו לשלוט בכעסו.

יש לחדד זאת יותר ולומר, שאילו היה מדובר בת"ח מבוגר לא היה מקום לדון אותו לכף זכות מהסיבה הנ"ל, משום שהוא כבר בשל לעשות "סדר" בהרגשים שלו, ויש באפשרותו לתרגם כל מצב בצורה הנכונה. משא"כ הבחור הצעיר שעדיין לא גיבש את מדותיו, ממילא יש סבירות גדולה שההרגשים שמשים אל לבו יוציאו אותו משלוותו.

ומכאן יש ללמוד שיש להתחשב בנקודת המוצא בה הבחור נמצא, ורק לאחר מכן לדון איך להועיל או להעיר.

להמחיש את הדברים, הנה דוגמא קיצונית שטופלה על ידי כותב השורות:

עקב התנהגותו המבישה של יעקב (שם בדוי) במקום הלימודים וחוסר המשמעת להוריו, נוצר "נתק" בינו לבין הוריו. יעקב לא הסכים ללכת בתלם משום שהיו לו דרישות מהוריו, ולעומתו הוריו לא הסכימו להיענות לדרישותיו שהיו על רקע שלילי, והם חששו שהוא עלול ללמוד שכדי לקבל את מבוקשו עליו ליצור רקע שלילי. לאחר שההורים עירבו אותי בענין, שוחחתי עם יעקב, והגענו ל"הבנות" שהוא יחזור ל"תלם" לזמן מה (כמובן שדאגתי לתת לו אפשרות נסיגה בצורה מכובדת ואכמ"ל), ואז אדאג שדרישותיו מההורים ייענו. יעקב סבר וקיבל, ופנה לשוב לביתו, אולם כאשר הגיע לבית ואחד ההורים רצה לשוחח עמו בצורה לבבית, הגיב יעקב בצורה מפתיעה: הוא פשוט סרב לדבר, וביקש לא להתקרב אליו ולא לקרב אותו! והשאלה היא,

מה קרה?

תשובה: הבחור היה בתהליך של ריחוק רגשי מהוריו, ולכן הוא לא היה יכול לספוג בבת אחת קירוב רגשי כה חזק.

הנה לנו מקרה שאפי' בפן החיובי יש מגבלה לקבל, וא"כ על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בביקורת וכיו"ב.

חשוב לציין שחובה על הבחור לעבוד וללמד את עצמו לנהוג ברגיעות, עצם קיום המגבלה אינו מהוה אישור להשלים עם המצב, וכמו שאומר לנו רבינא נכון שקשה ויש רגישות אך אין זה אישור להתנהג בצורה כזאת אלא אדרבא עליך לעבוד ע"מ לתקן המדה הנ"ל.

ומכאן נקיש גם לנער שיש לו כל מיני רגישויות אחרות. אמנם יש להבין אותו, אך עם זאת אין לתת אישור לכך, אלא אדרבא יש ללמדו להתגבר על הרגישויות הנ"ל, אם כי יש להתחשב בקצב ובמינון בהתאם לאותה נקודת מוצא בה הנער עומד וכנ"ל.

תוכן העניינים

אני והנער

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה