אור ברסלב
אני והנער הישגים קטנים › אין נער רע

אני והנער

הישגים קטנים · אין נער רע

מה תפקידנו

כל אדם מעדיף שיחמיאו לו במקום שיגערו בו.

מעשיו הרעים נובעים מטעות ולא מתוך רוע לב.

"כמה שמדברים עם הבן, זה לא עוזר. נראה כאילו זה טבעו לעשות רע"! עד כאן הנאום המוכר אצל הורים ממורמרים וכאובים על בנם שנראה להם כאויב, ועל כל צעד ושעל יש חיכוכים וויכוחים, ולכן הם מסיקים שלבו רע והוא נער רע.

האם זה נכון?

ובכן, צריך לדעת ולזכור אין נער רע! יש נער שעושה מעשים רעים ולכן הוא נראה כנער רע, וכי יעלה על הדעת שהנער היה רוצה שיכעסו עליו? האם הוא לא היה רוצה מחמאות וכבוד? ואם אכן הוא רע - איך הוא מסתדר עם אחרים? נכון שיש נער שמסוכסך עם הרבה אנשים, אך בכל זאת יש לו אוכלוסיה מסוימת שהוא כן מסתדר, נחמד ונדיב אליה, וא"כ מדוע דוקא עמנו ההורים שכל כך השקענו בו הוא לא מסתדר?

זה לא נובע מתוך רוע, אלא מתוך טעות אומללה ופזיזות של הנער (ואי הבנה של ההורים מה בדיוק עובר על הנער, מדוע הוא מתנהג בצורה שמכעיסה אותם וממילא אינם פועלים בצורה נכונה ואז הסכסוך עם הנער הולך ומתעצם כמו כדור שלג שמתגלגל ומתרחב). מסתבר שלעת עתה האינטרסים שלו אינם עולים בקנה אחד עם אלו של הוריו, והוא רואה בהוריו כמי שעומדים וחוסמים את דרכו.

הנה לדוגמא: נער שנפלט מהמסגרת הלימודית, וההורים לרוב חרדתם מעבירים עליו ביקורת או נותנים לו הרגשה שהם מאוד מאוכזבים. אם כי אפשר בהחלט להבין את ההורים שכל מעיינם הוא טובת הנער, והם רואים כבר מה עלול להתרחש במקרה שהנער איננו במסגרת, ולכן הם נלחצים או מראים אכזבה, אך דא עקא, הנער אינו רואה במראה ובהיקף שההורים רואים, וכרגע טוב לו להיות רגוע, והלחץ של ההורים מהווה מטרד והרגשה נוראה עבורו.

ובפרט אם הוא מקבל מהחברים שיעור "בהשקפה" כלפי ההורים המורים, אז בודאי שיש לו רקע חזק להפנות עורף להתמרמר ולעשות ההיפך מכל מה שהוריו רוצים.

אין כאן המקום להציע פתרונות, אך בהחלט יש לנסות למצוא את נקודת המוצא ואת שורש הקרע או חוסר הדרך ארץ של הנער ולהבין את נפשו, [אם כי איננו מקבלים זאת אך בכל זאת מבינים], לפחות אז נרויח שנחסוך חלק גדול מהעגמת נפש כי אנחנו מבינים שהנער איננו רע, והוא היה רוצה לעשות לנו נחת אך יש לו קושי שחוסם אותו. ואם כך, אנחנו ננסה לחפש ולמצוא מוצא לסלק את המחסום שעומד בפני הנער. כך גם נרחם עליו כמו שמרחמים על ילד שחולה, שהולכים ודורשים ברופאים ורפואות להתגבר על מחלתו, והכל מתוך חמלה ואהבה. נער שמקרינים לו אהבה, הערכה והבנה, עשוי להחזיר מלא חפניים של נחת להוריו, כוחותיו יתרעננו, וממילא סיכוייו גדולים יותר לעלות על הדרך הנכונה. וכאמור היכולת להקרין לילד חמלה והערכה קשורה במבט של ההורים כלפי הנער. אם יבינו שהבן רוצה להיות טוב, אזי הם ירגישו שיש להם אוצרות ומחסנים של סבלנות, חום ואהבה. אולם אם ח"ו יחשבו אותו לנער עם לב רע, הם עלולים להרגיש לחץ, חנק וקוצר רוח. וע"ז אפשר להמליץ: ברוגז, רחם תזכור! ברוגז, אהבה תזכור!

תוכן העניינים

אני והנער

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה