הגבל את ההר וקדשתו · עזרה
* עזרה בבית זו הפעלה חיובית לנפש הבן וגם מאפשרת להורים להתמודד בצורה איכותית יותר.
* הקלה בעזרה רצויה רק אם רואים שהבן מנצל את הזמן כראוי.
לא פעם עולה השאלה/התלונה אודות העזרה או אי העזרה של הבן בבית, עד כמה אפשר לדרוש מהבן עזרה, ובפרט אם הוא מתמיד בלימודו או שיש לו לחץ לימודי. וכנ"ל גם לגבי הבת כאשר היא בתקופת מבחנים וכד', האם להניח להם לגמרי או שמא בכל זאת יש לדרוש את עזרתם? וכן כיצד ראוי לנהוג במקרה שהם לא מוכנים לעזור חרף בקשותינו?
ובכן, לכתחילה בודאי שכדאי וראוי לשתף את הבנים בעזרה בבית, הן מבחינה חינוכית הדבר מחנך אותם להכיר תודה, וגם מראה להם בפועל עד כמה מוטלת על ההורים אחריות במטלות הרבות, והם ידעו להעריך זאת וישתדלו לצמצם את הבעיות שעלולות לצוץ, משום שהם רואים שגם כך ההורים עמוסים במטלות יומיומיות. זאת ועוד, בן שיושב בטל זה מתכון לכל מיני מרעין בישין, וכדברי חז"ל הבטלה מביאה לידי שעמום (כתובות נט:). ובפרט בדורנו המלא כל מיני פיתויים מבחינה רוחנית והרות אסון בתוצאות היוצאות מהן וד"ל, וידוע שנער ללא עול הוא בבחינת "פרא אדם".
לעומת זאת כאשר דואגים להפעיל אותו זה עשוי להסיח את דעתו מדברים אחרים שליליים, כמו שאמרו חז"ל "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון" [אבות ב, ב]. ועוד יש להוסיף שעצם הפעילות החיובית היא רפואה לנפש ורפואה לגוף, וידוע שיש אנשים רבים שלא חסר להם מאומה, פרנסתם מצויה להם בשפע אך ממשיכים לעבוד, והסיבה היא משום שהעבודה עבורם היא מקור חיות. הם חוששים להישאר בבית ללא מעש ולהתנוון. ומכאן יש ללמוד לגבי הבנים שיש להפעיל אותם גם לטובתם הגופנית והרוחנית.
אמנם כל זה במצב רגיל.
אולם השאלה היא כאשר המצב לא בדיוק רגיל, כגון שהנער נמצא בירידה ח"ו או שאינו בשליטה, כיצד יש לנהוג?
ראשית יש להתבונן מה המטרה או היעד אליו אנחנו חותרים.
ובכדי להבין היטב את התשובה, נקדים דוגמא: יום אחד התקשרה לראובן אשתו שסיפרה לו בבהלה שהיא שכחה סיר על הגז ויש חשש שהכל יגלוש מהסיר ויפגע בחוטי חשמל וח"ו הבית יעלה באש, אולם אם הוא יגיע בתוך חצי שעה עדיין אפשר יהיה למנוע את הסכנה. ראובן אכן נכנס מיד לרכבו והחל לנסוע לביתו. המרחק ממקום עבודתו לביתו לא היה גדול, אולם בדרכו ראה סופר מרקט ונזכר שהוא צריך לקנות מוצר כלשהו שנמכר כעת במבצע במחיר זול. ראובן לא התעצל, עצר את רכבו, נכנס לסופר מרקט, עמד בתור ושילם על המוצר, וכעבור רבע שעה נכנס שוב לרכבו והמשיך לנסוע. אך כשהגיע לביתו ראה שכבר איחר את המועד, כי בינתיים מה שבסיר כבר גלש והבית עלה בלהבות.
האיש הנ"ל אמנם הרוויח סכום מסויים מהקנייה במבצע, אך עליו לשלם כעת פי כמה וכמה על שיקום ושיפוץ הבית. אילו היה חושב מהי מטרת הנסיעה והיה יודע להעריך את חשיבות הזמן העומד לרשותו, הוא לא היה מתעכב בשום מקום, ביודעו שע"י ההתעכבות הוא פוגע במטרה או ביעד שהציב לפניו.
כך הענין בטיפול בכל בעיה המתעוררת עם הנער. הנה במקרה שלנו שהבן מסרב להושיט יד לעזרה בבית, יש להתבונן מהי המטרה. כדי להמחיש את העניין ניקח לדוגמא מטרה או יעד החשוב בעיני הורים רבים. ההורים שואפים שהבן יהיה מסודר גם לאחר שיעזוב את הבית קרי לאחר שיתחתן. במקרה הנ"ל על ההורים להשתדל ולעמוד על דעתם אפי' אם ההמתנה לסידור החדר תגזול זמן רב, וזאת משום שבסך הכל הדבר משתלם כדי להגיע ליעד הנ"ל. חרף כל הקשיים, סוף כל סוף הבן עשוי להגיע למצב חיוני שיהיה עצמאי ומחושב גם לאחר שיעזוב את ביתו, ולכן על ההורים להתאמץ ולעמוד על דעתם שהבן יסדר את חדרו, וכנ"ל.
לעומת זאת אם מגמת ההורים בבקשתם לסדר את החדר היא כדי לחסוך במאמץ ובזמן, יש מקום לומר שכדאי להם לסדר בעצמם, כי זה יהיה יותר מהר ויותר מוצלח. העיקרון זהה כאשר מדובר בנערה שלחוצה למבחן, אע"פ שיש חשיבות גדולה לעזרה, מ"מ כיון שהיא לחוצה ואם היא תגיש עזרה היא עלולה להיכשל, לכן אמנם עלינו להתגמש עמה, אולם יש לציין שאנו עושים זאת בגלל שאכן היא ממש לחוצה ואין לה זמן, אבל אם היא מתפנה לבילויים שונים יש לשדר לה (ולעמוד על כך) שהעזרה חשובה בבית יותר, ולכן אנחנו דורשים ממנה שתושיט יד לעזרה לכל הפחות בצורה חלקית. אם המבחנים חשובים לבת, עליה להוכיח זאת ע"י שתצמצם את הבילויים ותנצל את הזמן לטובת הלימודים אולם אם יש לה זמן לבילויים אז יש זמן גם לעזור. וכן על זו הדרך, אנחנו ההורים נקבע לעצמנו את סדר העדיפויות, ונשקול בפלס מה עיקר ומה טפל ביחס ליעד שאליו רצוננו להגיע.
אמנם נער שאינו מושיט יד גם כאשר מבקשים ממנו (והוא לא נמצא במצב שצריך לוותר לו) כדאי "לשכוח" מדי פעם לכבס לו את בגדיו או להכין לו את מה שהוא צריך, כדי שהוא יבין את המסר. ואם הוא ישאל מדוע לא כבסו לו, האמא תאמר: "הו נכון, לא הספקתי, הייתי קצת לחוצה. טוב בל"נ אכבס מחר, היום אני חייבת לסיים דברים נוספים" וכו'. אם הפעולה הנ"ל תחזור על עצמה כמה פעמים ובלי להראות שאנחנו עושים בדווקא אלא רק משום "שכחה" או "קושי מסוים", הנער כבר יבין שגם לו יש חובות ועליו לעמוד בהם.