אור ברסלב
אני והנער גיל הילדות לעומת גיל הנערות › רצונות

אני והנער

גיל הילדות לעומת גיל הנערות · רצונות

"שיקול דעת"

יש להרגיל מקטנות לא לספק רצונות שליליים שלא נצטרך בגיל הנערות להתמודד מול לחץ לרצונות שקשה ליישם אותם

לכל אדם יש רצונות חיוביים ושליליים. אמנם רצונות הילד בדרך כלל אינם כל כך קשים ליישום ביחס לבוגר, משום שרצונות הילד מוגבלים היות והוא לא התוודע לעולם הרחב שטומן בְּחֻבּוֹ הרבה פיתויים, וא"כ אפי' שיש לילד רצונות, מ"מ להורים יש יכולת לעמוד בכך. ואע"פ שאין זה נכון לתת לילד את כל מה שיחפוץ בלי הבחנה, אבל מ"מ זה ניתן לביצוע על פי רוב.

לעומת זאת מכלול רצונותיו של הבוגר הוא רחב הרבה יותר, ופועל יוצא שיותר קשה לעמוד בדרישותיו, וכמובן שזה עלול לגרום למתח. ולכן אין להתפלא איך פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו בויכוח עם הבוגר, מה שלא היה בהיותו ילד. יתכן מאוד שהרגלנו אותו בהיותו ילד לקבל כל מה שביקש גם אם זה לא היה נחוץ ולא נראה לנו, מ"מ השתדלנו לתת לו וזאת כדי שירגיש טוב (ולעתים גם בשביל שאנחנו נרגיש טוב...), וככל שהוא גדל כך הדרישות גדלות ועתה אין זה בתחום יכולתנו, והנער מצדו לא רגיל לשמוע סירוב, והנה לנו קונפליקט.

אשר על כן עלינו לדעת להרגיל את הילד שלא כל מה שהוא רוצה נותנים לו. ועליו להבין שכמו שאת "ההסכמה" הוא מבין, כך עליו להבין ולקבל את סירוב ההורים, וכמובן שזה תלוי גם בהחלטיות ובעקביות של ההורים. אם ההורים יהיו החלטיים ועקביים, דהיינו שאם הם אמרו "לא" אז זה יהיה בפועל "לא", הילד יבין שאין מה להתווכח, ותהיה לו נטייה להסכים למוצא פי הוריו. וכמו כן אם ההורים יהיו עקביים בעקרונות, הילד יבין שלהורים יש עקרונות, והוא ילמד מה מותר ומה שייך לבקש ומה לא שייך. ומכלל הן אתה שומע לאו, שאם הם לא יהיו החלטיים ועקביים הרי זה גירוי ומתכון לויכוחים שעלולים להתגבר מיום ליום.

תוכן העניינים

אני והנער

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה