אל תלמד אותו לשקר · בלי מאבקים
* המאבק עם הנער עלול ליצור התנגדות
* הויתור מגרה פתויים
* הדרך הנכונה לדרוש ולעמוד על שלנו בלי מאבק
לא פעם אנחנו מנסים לשדל את הבן לשמוע בקולנו ולחזור לעצמו להתנהג כדבעי, אך פעמים רבות יש הרגשה שהבן לא ישמע אם לא "נעמוד לו על הראש".
אמנם כוונת ההורים טובה. הם רוצים להראות לו את נחישות דעתם ועל ידי כך זה עשוי למנוע ממנו את הפיתוי להתחמק.
לדוגמא: נער שאינו קם בזמן בבוקר וממילא הוא מפסיד את זמן התפלה או את ההסעה וכיו"ב וזה מאוד מציק להורים ולכן ההורים מראים לבן נחישות בלתי מתפשרת ובלי מילים הם משדרים לו: אנחנו מוכנים למאבק!
וממילא הבן יבין שעליו לקום מוקדם, אך דא עקא שאין זה הפתרון, והחשש הוא שהמאבק עלול להזמין מאבק מצד הנער או ריחוק רגשי מהוריו, ולפעמים זה יכשיר את הדרך בפני הבן להדרדרות בדברים נוספים, אם משום שהמתח של הבן גורם לו חוסר ריכוז, תסכול, ובקשת סיפוקים מיידיים כדי לפרוק את המתח, וכידוע הסיפוקים המיידיים בדרך כלל הם שליליים, ואם משום שזה מעורר את היצר של ההתנגדות של ה"דווקא" לא להיכנע, ומי יודע לאן הדברים יגיעו.
אמנם באשר לשאלה המתבקשת האם לפי זה עלינו לענות "קדוש" על כל מה שיעשה הבן? התשובה היא: בהחלט לא!
אפשר להעניש, אפשר להגביל, אך מאוד רצוי לא לשדר מאבק.
הנה במקרה הנ"ל אפשר לחפש דבר שהוא אוהב וצריך את עזרתנו.
לדוגמא, מוצר מסוים שממנו מורכבת ארוחת הבוקר של הבן, ולומר לו שישתדל לקום מוקדם לקנות את המוצר הנ"ל כדי שנוכל להכין לו את ארוחת הבוקר, ואין צורך להוסיף שאם הוא לא יקום תחסר לו הארוחה שהוא רצה, הוא כבר מבין לבד! ואם בכל זאת הוא לא הבין, המציאות תעמיד אותו על טעותו, אך מ"מ אין כאן אוירת מאבק אלא פשוט זאת המציאות ועליו להתמודד עמה, וגם אם אין לנו משהו שימשוך אותו אפשר לומר לו מה מציק לנו ושלדעתנו אין זו דרך טובהו אז לתת לו להתמודד, כגון: אם מציק לנו שהוא לא מגיע בזמן למוסד הלמודי. אפשר לתת לו להתמודד ולעמוד מול התלונות של הצוות החינוכי, ולשאת באחריות ובוודאי זה לא יהיה לו נעים.
בדוגמא הזאת יש את התשלום על המעשה אך ללא אוירה של מאבק! "אותה הגברת בשינוי אדרת"!
אך ההבדל המהותי הוא שבצורה כזאת אנחנו מצמצמים את הסיכון להידרדרות נוספת ולגירוי מצד הבן לעשות דוקא. כמו כן לפעמים רואים שעונש מסויים שהענשנו לא פעל את פעולתו, וכעת אנו מבקשים להחזיר את הדבר לקדמותו. אם הענישה היתה בצורת מאבק אזי החזרה מהעונש מהווה כניעה ונסיגה במשמעת, משא"כ בצורה השניה שלא משדרת מאבק. הנה לדוגמא במקרה הראשון אפשר בהחלט לחזור מהעונש, ואדרבה לומר שבס"ד הצלחנו להתגבר על המגבלה של קניית המוצר ולהראות שמחה שאפשר שוב להכין לו. במקרה כזה אין כניעה ולא גרימה לנסיגה במשמעת, אדרבה יתכן שהוא יתאמץ לקום כתודה על המאמץ עבורו. וכן על זו הדרך, ותן לחכם ויחכם עוד.