אור ברסלב
אמת מארץ (דוויק) אמת מאר"ץ למוהרשד"ך › סימן מו

אמת מארץ (דוויק)· רבי שאול עזרא דוויק הכהן

אמת מאר"ץ למוהרשד"ך · סימן מו

סימן מה

א) כתב הרב"י חו"מ סי' א' וז"ל פי' הר' יונה וכו' וא"ת הלא בשלשה שנברא העולם יספיק לקיימו שמי שהוא סבה להוית הדבר כ"ש שיקיימינו וי"ל וכו' עכ"ל ול"ן דלא קשה כלל דהעולם עומד דקאמר רשב"ג פי' ישובן של בני אדם מתקיים וכמו שפי' לשם הרע"ב ז"ל ועש"ב להתי"ט ז"ל ותירוצו של הרב"י ז"ל אינו מחוור ואשתמיטיה סוגיא דמס' תענית דכ"ז ומס' מגילה דל"ה דאיתא לשם להדייא וקורין במעמדות במעשה בראשית וכו' מנה"מ אמר רב אסי המלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ וכו' אמר לפניו רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים וכו' אמר לו כבר תקנתי להם סדר הקרבנות וכו' יע"ש הרי דאפי' לאחר החורבן העולם מתקיים על סדר הקרבנות ועיין להרע"ב בפ"א דאבות משנה ב' שכתב וז"ל ועל העבודה וכו' שכך שנינו במס' תעניות שממלא מעמדות וכו' וכת' עליו התיו"ט וז"ל וכ"כ רש"י ולא דייקי שאינה לא משנה ולא ברייתא עכ"ל ול"ן דשפיר דייקי כיון דאמתני' דקתני וקורין במעשה בראשית מפרשי לה הוי כאילו קתני לה במתני' ודוק.

ב) כתב הרב"י מחודשין ב' וז"ל אעפ"י שדן הדיין דין אמת אם מצטרף לזה אהבת הדיין לזכאי או שנאתו לחייב לא הוי לאמתו עכ"ל ולכאורה אינו מובן דאסור לדון לאוהבו ולשונאו כדכת' הטור והש"ע בסי' ז' ואם דן אותם אינו יכול להוציא הדין לאמתו וכדכתב הטור לשם יע"ש:

ג) כתב הטור משם רבי' האי ב"ד צריך שיהא לו מזומן במושב הב"ד מקל להכות בו ורצועה להלקות בו ושופר לנדות בו וכו' ע"כ ואיני יודע למה השמיט מרן דין זה והוא גמרא ערוכה בפ"ק דסנהדרין ומפיק לה מקרא דאשר תשים אלו כלי הדיינים יע"ש וצ"ל דקרא איירי דוקא במומחין ובזה"ז ליכא מומחין דהא אמר התם עלה רב הונא כי הוה נפיק לדינא אמר אפיקו לי מאני חנותאי ורב הונא לא היה מומחה ודו"ק:

ד) כתב מרן ז"ל בש"ע סעיף ג' וכן מי שגנב או גזל מגבין ממנו הקרן בלבד ע"כ והוא מדברי הרמב"ם בפ"ה מה' סנהדרין הי"ג הקשו המפרשים שדברי הרמב"ם אלו סותרים למ"ש הוא עצמו באותו פרק לעיל הלכה ח' וז"ל דיני קנסות כגון גזילות וחבלות ותשלומי כפל וכו' אין דנים אותם אלא שלשה מומחין וכו' והיא משנה וגמרא בפ"ק דסנהדרין גזילות וחבלות בג' מומחין וכמ"ש הרב כ"מ יע"ש:

והרב ש"ך בס"ק ט' כת' לתרץ דס"ל להרמב"ם דהא דאמרינן בפ' המגרש דגזילות וחבלות אין דנים היינו הקנס מגזילות כגון תשלומי כפל וד' וה' וכן מדוקדק בלשונו דיני קנסות כגון גזילות וחבלות וכו' עכ"ל יע"ש ודבריו דחוקים בכוונת הרמב"ם הרבה:

והנראה לישב דברי הרמב"ם והוא עפ"י מ"ש רש"י בסנהדרין דף י"ג בד"ה למידן דיני קנסות וז"ל דאלק'ים כתיב דמשמע דיינים מומחין והיינו סמוכים ובשאר ד"מ לא בעינן מומחין וכו' משום נעילת דלת והיכא דליכא נעילת דלת כגון בד' שומרים וגזילות דיינינן בבבל אע"ג דליכא סמוכין דשליחותייהו קעבדינן וכו' עכ"ל יע"ש ולכאורה דבריו אינם מובנים דכיון דמסיק לבסוף דאפי' במקום דליכא נעילת דלת דנים אותם בבבל דשליחותייהו קעבדינן א"כ אמאי איצטריך ליה טעמא דנעילת דלת כלל:

והנראה ברור בכוונתו ז"ל והוא דבדבר דשייך בו נעילת דלת אפי' בא"י דשכיחי סמוכים לא בעינן סמוכים אבל במידי דליכא ביה נעילת דלת בא"י דשכיחי מומחין לא דיינין ליה אלא סמוכים ובחו"ל דלא שכיחי סמוכין דיינין ליה אפי' אינם סמוכים דשליחותייהו קעבדינן ועיין בחמש שי' להר"ן בפ' המגרש דפ"ח שכת' כן משם הרמב"ן ז"ל בפירוש הסוגייא יע"ש ובזה נתישבו דברי הרמב"ם ז"ל דמ"ש בה' ח' דגזילות בעי מומחין היינו בא"י דשכיחי מומחים ובה' י"ג שכת' מי שגנב או גזל גובים ממנו הקרן בלבד דייני חו"ל דקדק בלשונו לומר דייני חו"ל לומר דוקא בחו"ל אבל לא בא"י והטעם כיון דשכיחי סמוכים לשם אינם עושים שליח לדון במקומם ומש"ה סיים וכתב הרמב"ם ז"ל וז"ל לפיכך דנים בהודאות והלואות וכיוצא בהם בחו"ל וכו' שליחות ב"ד של א"י עושין דטעם השליחות לא שייך אלא בחו"ל ואע"ג דבהודאות והלואות אפי' בא"י דליכא טעם השליחות דנין אותם שאינם סמוכים כדי שלא תנעול דלת וכו' נקט טעם השליחות משום דכייל בהדי הודאות והלואות דברים אחרים כיוצא בהם דלא שייך בהו טעם נעילת דלת ודנים אותם בחו"ל משום שליחות של בני א"י עושים והם המפורשים בה"ט ומש"ה פסק מרן ז"ל בסתם דכל דיני גזילות דנים ודלא כסמ"ע שכת' בס"ק י"ד דדעת מרן ז"ל כדעת התו' ז"ל דכתבו דגזילות דע"י חבלות אין דנים דליתא וכמ"ש:

אבל מ"מ זה דוחק בדברי הרמב"ם לומר דטעם השליחות לא קאי אלא על כיוצא דהודאות והלואות ולא על גם ההודאות וההלואות עצמם המפורשים להדייא בדבריו ועוד קשה לי בדברי הרמב"ם ז"ל כיון שכת' בתחי' דבריו אבל שאר דיני ממונות וכו' אינם צריכים מומחה וכו' ומשמע דאפי' בארץ ישראל וא"כ מהו זה שחזר וכת' לפיכך דנים בהודאות וכו' בחו"ל וכו' שליחות ב"ד של א"י עושים עכ"ל חדא דזה שפת יתר הוא כבר אמר למעלה אבל שאר דיני ממונות אפי' שלשה הדיוטות ואפי' אחד מומחה דן אותם ומה הוסיף עוד לומר לפיכך וכו' ועוד דסיים בלפיכך טעם השליחות ומלשונו דלעיל מש' דאפי' בלא טעם השליחות דנין אותם שלשה הדיוטות או יחיד מומחה דהרמב"ם לטעמיה אזיל דפסק בפ"ב ה"י וז"ל אעפ"י שאין ב"ד פחות מג' מותר לאחד לדון מן התורה שנאמר בצדק תשפוט עמיתך וכו' עכ"ל משמע דפסק כרב אחא בריה דרב איקא דמדאורייתא חד נמי אעפ"י שאינו סמוך כשר לדון דיני ממו' וא"כ ל"ל טעם השליחות וכבר ראיתי להרב כ"מ שהביא משם מהרמ"ך שהשיג בזה על הרמב"ם ז"ל והניחו בצ"ע:

והנראה לישב דברי הרמב"ם ז"ל והוא דאעפ"י שפסק כרב אחא בריה דרב איקא דבהודאות והלואות לא בעינן סמוכים אחד נמי כשר אעפ"י שאינו סמוך מ"מ אינן קרויים ב"ד אלא ב"ד של שלשה שהם סמוכים וכמ"ש לעיל בפ"ד ה"ד וז"ל אין קרוי ב"ד אלא שנסמך בא"י וכו' יע"ש וא"כ במילתא דבעינן ב"ד אפי' בהודאות והלואות בעינן שלשה סמוכים כגון לענין ההודאה שמודה בפני ב"ד וכן לעני הכופר בפניהם ואח"כ באו עדים שהוחזק כפרן וכמ"ש לקמן בפ' זה הי"ח יע"ש וא"כ ע"ז קאמר הכא לפיכך דנין בהודאות והלואות וכו' בחו"ל לכל מילי דבעינן ב"ד של שלשה סמוכים לענין הודאה בפני ב"ד ולענין כפירה בפני ב"ד ואעפ"י שאין ב"ד של חו"ל סמוכים מ"מ שליחות ב"ד של א"י עושים והשלשה ההדיוטות במקום שלשה הסמוכים קיימי לענין ההודאה והכפירה בהודאות והלואות וכמ"ש לקמן הי"ח ובזה נתישבו דברי הרמב"ם ז"ל ונסתלקה מעליו תמיהת הרמ"ך ז"ל ודו"ק:

ה) כתב הש"ע ס"ה וז"ל וכן אם תפס הניזק שיעור מה שראוי לו ליטול אין מוציאין מידו ע"כ וכת' הש"ך ס"ק י"ח וז"ל עיין מ"ש בסמ"ע ס"ק י"ח שכת' וגם לענין תביעת קנס מהני מיגו וכו' ועיין מ"ש לקמן סי' שס"ט ס"ג עכ"ל ר"ל דשם הכריע הסמ"ע יע"ש ודלא כהרב מסגרת השולחן שכת' שהש"ך חולק עליו וס"ל דלענין קנס לא מהני מיגו דליתא וכמ"ש:

ו) ומכללות דברי הפוסקים ז"ל שנחלקו בסי' זה דאיזה דין יכולים לדון בזמן הזה ואיזה דין שאינם יכולין לדון אתה למד דלאו שפיר עבדי דיינים שבזמנינו אשר מזמינים את ישראל לדון על תביעת עכו"ם לדונו בע"כ ולהוציא ממנו בע"כ מה שהוא חייב לו דל"מ אם היה חייב לו דרך הלואה דהפקעת הלואתו שרייא וזה הדיין אשר הוא מוציאה ממנו לאו שפיר עביד אלא אפי' היה הישראל גוזלו דרך גזילה דאסור גזל הגוי אסור אפ"ה דיינא דמזדקיק ליה לאו שפיר עביד דאפי' ישראל הגוזל את ישראל חבירו איכא מאן דס"ל דאין דנין בזה"ז כפשטא דמתני' דגזילות בעינן ב"ד של שלשה מומחין ומכח עובדי דהש"ס הוכרחו לחלק כמה חילוקים ולומר דעבדינן שליחותא דמומחין בגזילות א"כ מאין הרגלים לומר דגזילות דגויים דנין בזה"ז ויש להביא ראיה לזה ממ"ש התוס' ז"ל בפ' הגוזל דקי"ד בד"ה ולא אמרן אלא חד אבל תרי לא וא"ת והא לעיל שרי הפקעת הלואתו וא"כ מפסידים אותו הרבה שאם רוצה היה יכול לכפור וי"ל דמ"מ לא משמתינן ליה כיון שאין משלם ע"י אלא מה שחייב לו עכ"ל הרי להדייא משמע דאפי' בעדים רצו התוס' לומר דמשמתינן להו כיון דבלא עדותם היה יכול לכפור ותי' דמ"מ לא משמתינן להו וכו' הרי נראה דאע"ג דלא משמתינן להו לאו שפיר עבדי וא"כ אפי' בעדים שאין מכריחין אותו לשלם אסור כ"ש בדיינים שהן מכריחין אותו וכופין אותו לשלם דאסור וכן מש' מבריתא דפ' הגוזל בתרא דקאמר התם ישראל וגוי שבאו לפניך לדין אם אתה יכול לזכותו בדיני ישראל זכהו וכו' ואם כדין אוה"ע זכהו וא"ל כך דיניכם ואם לאו באין עליו בעקיפין דברי ר' ישמעאל רע"א אין באין על שום אדם בעקיפין מפני קידוש ה' עכ"ל הרי דלר"י באין עליו בעקיפין לפטור את הישראל ואפי' לר"ע דאין באין עליו שום אדם בעקיפין היינו היכא שמאליהם באו לפנינו לדין וכדקתני בהדייא ישראל וגוי שבאו לפניך לדין אבל להזמינו בע"כ לפני דייני ישראל ולדונו בע"כ ליכא מאן דאמר וכ"ן מדברי הרמב"ם בפ"י מה' מלכים הי"ב וז"ל שני כותים וכו' ורצו שניהם לדון דין תורה וכו' יע"ש ואע"ג שראיתי להרב חוט המשולש בס' הרשב"ץ שאלה ו' שכת' וז"ל ונשאר פרט א' צריך להזכירו שאפי' עם הגוי אסור לדון בערכאות וזה נזכר במדרש ילמדנו ובשאלתות פ' ואלה המשפטים ופ' שופטים וז"ל ומנין שישראל ועכו"ם שיש להם דין ועסק זה עם זה שאסור לומר להגוי לך עמי בערכאות לפי שהוא עובר בלאו שנאמר מגיד דבריו ליעקב וכו' עכ"ל הנה מלבד שלא מצאתי זה בשאלתות וס' הילמדנו אינו מצוי בידי מ"מ אין מזה סתירה לדברי דאע"ג שהבע"ד אסור לומר כן שאיני דן בדיני ישראל אלא בערכאות מ"מ אין לדייני ישראל לדונו בע"כ אם מסרב לבא לפניהם:

ז) עיין במרדכי בפ"ק דסנהדרין שהביא שנשאל מהר"ם אם יכול לערער על הדיינים ולהזמינם לדין והשיב נ"ל שיכול וכו' ואפי' אם באנו לחלוק ולומר דן את הדין מה שעשה עשוי וישלם מביתו זהו דוקא בימיהם כשהיו דנין ומכריחין את העולם לדון בפניהם בע"כ אבל בזה"ז שמכריחין הדיינים לישב בדין עפ"י חרם הקהלות ע"כ אם טעו לא ישלמו דמה יש להם לעשות מ"מ יש להם לחזור כשדנו שלא כדין ואם אינם רוצים דין הוא שישלמו עכ"ל:

היוצא לנו מתשו' מהר"ם הלזו חדא שמכריחין את הדיינים בזה"ז לישב בדין עפ"י חרם הקהלות ועוד שיכולים הבע"ד להזמינם לדין אם טעו שישלמו ודו"ק:

תוכן העניינים

אמת מארץ (דוויק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה