אור ברסלב
אמת מארץ (דוויק) אמת מאר"ץ למוהרשד"ך › סימן כא

אמת מארץ (דוויק)· רבי שאול עזרא דוויק הכהן

אמת מאר"ץ למוהרשד"ך · סימן כא

סימן כ

כתב הכנה"ג חו"מ בסי' כ"ה בכללי הקי"ל אות י"ב וז"ל עוד אני מדבר דלפי מ"ש דכיון דהוי שמא ושמא לא מחייב לצאת י"ש ה"ד כשהמחלוקת וכו' אי חייב מעיקרא חיוב כזה או אינו חייב אבל כשהמחלוקת הוא פרעון אי לא חייב לשלם אפילו בדיני אדם דהו"ל כאומר לחבירו הלויתני ואיני יודע אם פרעתיך דחייב לשלם וכו' ע"כ ולכאורה דבריו אינם מובנים דבהלויתני ואיני יודע אם פרעתיך דחייב לשלם היינו דוקא כשהתובע טוען ברי שלא פרעו אבל אם גם התובע בעצמו מסופק אי פרעו או לא ודאי פטור מלשלם וכמ"ש הרב ז"ל בסי' נ"ט בשם מהרשד"ם ומהר"י מטלון בהגהות הטור אות ב' וטענת קי"ל שניהם הוי שמא וליכא למימר דלשם איירי במלוה ע"פ אבל בשטר ושניהם טוענים שמא גובה המלוה כדכתב ש"ע סי' פ"ב ס"ב ובכאן איירי שהחוב מבורר בשטר דליתא חדא דסתמא קתני ועוד מדכתב הרב דהוי באומר לחברו הלו תני ואי איירי בשטר לא הול"ל אלא הכי הול"ל כמוציא עליו שטר והלה טוען שאינו יודע אם פרעו ועוד דלא אמרינן המוציא שטר והלה טוען איני יודע אם פרעתיך והמלוה ג"כ טוען איני יודע אם פרעתני דגובה אלא דוקא בטענת פרעתיך כיון שהשטר ביד המלוה חזקה דלא פרעיה דאי איתא דפרעיה אומר לו שטרא בידי מאי בעי אבל בטענה אחריתי כמו טענת קיל"י וכיוצא דהפרעון הוא מאליו בא ואין ראיה משהשטר בידו היינו במלוה ע"פ אף אם הוא בשטר דלא מצי טעין שטרך בידי מאי בעי אילו פרעתני וקושיא זו לאו על הכנה"ג היא אלא על הרב לחם רב שדברי הכנה"ג אלו כתבם הרב בסי' ס' הגב"י אות ט"ל משם מהראד"ב ול"ל שמוהראד"ב חולק על מהרשד"ם בהא וס"ל דאפילו במלוה ע"פ ושמא ושמא בפירעון כיון שבריא בחיובא חייב דלא אשכחן מאן דפליג בהא ולא אמרו אלא דוקא במלוה בשטר ומ"ש עוד הכנה"ג אח"ז משם מהראנ"ח שאינו יכול לומר קי"ל כה"ג נראה דלא סיימוה מזה תשובת מהראנ"ח דבסי' א' ובסי' י"ט כתב בתחילה בדרך אפשר ואח"ך חזר בו מסברא הלזו ופסק דאפילו בכה"ג אמרינן קי"ל וחיזק סברא זו ועשה לו סמוכות וצ"ע דאפילו נימא דטענת קי"ל הוי שמא ושמא מ"מ לא דמי להלויתני ואיני יודע אם פרעתיך דחייב דהתם שאני דשמא שלו גרוע דהו"ל לידע אבל היכא שהשמא הוא טוב אפי' כשהחיוב ברור והס' הוא בפיטור או בפירעון מהני והיינו טעמא דערב דמצי טעין שמא פרע הלוה ולפי מש"ל ג"כ ניחא דלא דמי להלויתני דהתם ברי ושמא והכא שמא ושמא ומ"מ למדנו מדבריו דהיכא דהשמא הוא טוב אפי' היכא שהחוב מבורר והמלוה טוען ברי כיון דשמא הלוה הוא טוב לא מפקינן מיניה ואפי' במלוה בשטר דכן כת' כגון שהוא חייב לו מנה בשטר ע"כ:

תוכן העניינים

אמת מארץ (דוויק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה