אור ברסלב
אמת מארץ (דוויק) אמת מאר"ץ למוהרשד"ך › סימן יט

אמת מארץ (דוויק)· רבי שאול עזרא דוויק הכהן

אמת מאר"ץ למוהרשד"ך · סימן יט

סימן יח

איתא בקידושין בפ' האומר דנ"ט רב גידל הוה מהפך בההיא ארעא וכו' א"ל עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה מאי א"ל נקרא רשע וכו' ע"כ וכתבו התוס' ו"ה עני המהפך וכו' פי' בקונטריס דמיירי בחררה של הפקר וקשה מהא דתנן וכו' ואומר ר"ת דאיסור דמהפך דנקט הכא לא שייך אלא דוקא כשרוצה העני להרויח בשכירות או כשרוצה לקנות דבר א' וחבירו מקדים וקונה והוי דומיא דרב גידל ומש"ה קאמר דנקרא רשע כי למה מחזר על זאת שטרח בה חבירו ילך וישתכר במקום אחר אבל אם היתה החררה דהפקר ליכא איסור שאם לא זכה בזאת לא ימצא אחרת ומיהו קשה מההיא דפ' לא יחפור דקאמר התם מרחיקין מן הדג כמלא ריצת דג אעפ"י שהוא של הפקר ונראה דהתם היינו טעמא מפני שהוא יורד לאומנות כי ההיא דקאמר התם האי בר מבואה וכו' דקאמר ליה דקא פסקת לחיותאי וכו' ומכאן נראה למהר"י שאסור למלמד להשכיר עצמו לבע"ה שיש לו מלמד א' בביתו כ"ז שהמלמד בביתו שמאחר שהוא שכור שם ילך המלמד במקום אחר וישתכר שם אם לא שיאמר בע"ה דאין רצונו לעכב המלמד שלו אבל אם שכר בע"ה מלמד אחר יכול בע"ה אחר לשכור אותו המלמד עצמו וכו' עכ"ל ולכאורה דבריהם אינם מובנים ראשונה במה שתי' דההיא דמרחיקין מן הדג היינו טעמא מפני שהוא יורד לאומנות כי ההיא דקאמר התם האי בר מבואה וכו' דקאמר ליה דקא פסקת לחיותאי דזה רב הינא הוא דקא"ל התם בגמרא ולית הלכתא כוותיה אלא כרב הונא בריה דרב יהושוע דאית ליה דלא מצי מעכב אחבריה וכן כתבו התוס' בפ' לא יחפור בד"ה פשיטא לי דבר מתא אבר מתא מעכב רב הונא בריה דרב יהושוע כרבנן ס"ל וכו' וכוותיה קי"ל לגבי רב הונא דבתראה הוא עכ"ל וכן פסקו כל הפוסקים כרב הונא בריה דרב יהושוע ואעפ"י שראיתי בחידושי הרמב"ן לפ' לא יחפור שכתב שפי' בשם ר"ת דרב הונא בריה דרב יהושוע לאו אאומנות קאי אלא אמיני סחורה וכו' אבל באומנות קבועה מצי מעכב כבר דחה סברא זו הרמב"ן ז"ל וכתב ולאו מילתא היא וכו' יע"ש ואם נפשך לומר דאע"ג דלית הלכתא כרב הונא שאני דגים דיהבי סיירא כדאיתא בגמרא א"כ בפשיטות הו"ל להתוס' לתרוצי הכי כדמתרץ הש"ס ועוד ק"ל מאי האי דמסיימי התוס' ומכאן נראה למהר"י שאסור למלמד להשכיר עצמו לבע"ה וכו' דזה הוא דברי ר"ת שכתבו התוס' בתחילת דבריהם וז"ל ואומר ר"ת דאיסור דמהפך דנקט הכא לא שייך אלא דוקא כשרוצה העני להרויח בשכירות וכו' ומזה קאמר דנקרא רשע וכו' ילך וישתכר במקום אחר א"כ למה תלה דבריו ר"י אחר תירוץ התוס' כאילו עכשיו שעלה להם דין זה ועוד דאפילו לא נשתכרו עדין אלא שרוצה להשתכר נקרא מהפך ואסור כ"ש בנשתכר כבר ועוד ק"ל דהא איתא בש"ס בפרק לא יחפור אמר רב יוסף ומודה רב יוסף במקרי דרדקי דלא מצי מעכב דאמר מר עזרא תיקן להם וכו' אלמא דאפילו לרב הונא דאית ליה דבר מבואה מעכב אחבריה במלמד תינוקות לא מצי מעכב:

והנראה לישב כ"ז והוא דלא מצו התוס' לתרוצי שאני דגים דיהבי סיירא וכתי' הש"ס דהכא נמי דהפך בחררה זו הוי כמו דגים דיהבי סיירא ועכ"ז קאמר ר"ת דאם היא חררה של הפקר מותר ומאי שנא מדגים דקתני בריתא דמרחיקין וע"ז תי' דשאני דגים משום שיורד לאומנות וכההיא דבר מבואה וכו' דקאמר ליה פסקת לחיותאי ואע"ג דההיא מימרא דרב הונא היא ולא קי"ל כוותיה היינו דוקא התם שאינו רוצה ליקח ריחים של חבירו אלא להושיב בצדו ובהא לא קי"ל כוותיה אבל אם הוא בענין שאינו יכול להושיב אחרת בצדו אלא בא ליקח של חבירו בהא ודאי אע"ג דלא הושיב עדין חבירו אלא שמהפך להושיב ובא זה והושיב נקרא רשע מפני שהיא אומנותו וא"ל פסקת לחיותאי וכ"ש אם הושיב כבר ואע"ג שהוא דבר של הפקר אסור הואיל והוא יורד לאומנות ואפי' דהאחר ג"כ יורד לאומנות מ"מ כיון שזה קדמו אומר לו פסקת לחיותאי:

והשתא יתיישב מאי דהוה קשה לן אליבא דרש"י רב הונא בריה דרב יהושוע דלית ליה הא דאמר רב הונא בר מבואה דאייתי ריחייא ואתא בר מבואה חבריה וקא מוקי גביה דמעכב עליו דא"ל קא פסקת לחיותאי לית ליה עני וכו' אלא ודאי אית ליה ושאני הכא שהושיב בצדו ולא זה שהפך בה חבירו אלא אחרת היא וא"כ נוכל לומר גבי מלמד נמי שהשכיר עצמו לזמן ובא חבירו קודם כלות זמנו להשכיר עצמו לבע"ה אחר כלות זמנו של הא' דמותר לעשות כן כיון דבזמן המותר עדין לא הפך בו מלמד הא' ע"ז קאמרי התוס' דאסור כיון שאומנותו בכך קא פסקיה לחיותיה משא"כ אם בע"ה אחד שכר מלמד אחר יכול בע"ה אחר לשוכרו אחר כלות זמנו של הראשון כיון דאין אומנותו של הבע"ה בכך ומאי דק"ל מהא דאמר רב יוסף ומודה רב הונא במקרי דרדקי וכו' ל"ק דהתם להושיב בצדו ולא לישב במקומו ודו"ק:

וראיתי להרב מוהרי"ק בשורש קל"ב שנשאל על ראובן שפיזר מעותיו לעשות תנאים עם הציבור ועם אדוני העיר להחזיק שם חנות ולהלוות ולא הלך לדור ונתעכב כמו ארבעה שנים ויהי היום וילך שמעון אל הצבור ולקח גם הוא תנאים מאת הצבור ומאת האדון להלוות שם ולהחזיק חנות וכשמוע ראובן קבל עליו בכה באומרו שהוא משיג גבולו וכו' כבר שכר שם בית והוא בדעתו ללכת לדור ולגמור את אשר החל לעשות זה ד' שנים וכו' ואומר כי נראה לע"ד שאפי' אם איחר ראובן ללכת אל המקום אשר הכין לו וכו' שמשום כן לא איבד את זכותו מן המקום ההוא דמאחר שהוחזק הישוב להיות שלו פשיטא שאין לנו להוציאו מתחת ידו וכו' ושמעון הבא לדור שם בלי רשותו יש לדמותו לההיא דעני המהפך בחררה דנקרא רשע ולא מיבעיא לדברי רש"י וכו' דמיירי בחררה של הפקר וכו' אלא אפילו לדברי ר"ת שפי' דוקא בחררה של בע"ה וכו' הוא דנקרא רשע משום שיכול למצוא במקו"א אבל לא במציאה והפקר פשיטא דהכא מודה דהא לא היה לא מציאה ולא הפקר ויכול שמעון לפזר מעותיו בישוב אחר כמו בזה וכו'. ועוד בר מן דין כיון דראובן טרח והוציא מעותיו באותו ישוב נראה לע"ד הלכה אין לשמעון ליכנס שם בלתי רשותו וכו' ועוד פשיטא דגרע הא מעני המהפך משום דהוי כמו יורד לאומנות ושייך למימר ליה קא פסקת לחיותאי והתוס' בפ"ב דב"ב וכו' וכ"ש לדברי האומר דרב הונא בריה דרב יהושוע לא פליג ארב הונא וכו' והא דאמר רב הונא בריה דר"י פשיטא לי בר מבואה אבר מבואה דלא מצי מעכב דוקא במידי דלאו קביעות כגון בסחורה וכו' אלא אפילו לדברי רוב המפרשים דאית להו דפליג אדרב הונא הכא מודה כדפי' וכו' עכ"ל. ולכאורה דבריו אינם מובנים דממה שכתב בתחילת דבריו דמאחר שהוחזק הישוב להיות שלו פשיטא שאין לנו להוציאה מתחת ידו וכו' כ"א בראיה ברורה נראה שכבר ראובן גמר קנייתו בדרכי הקניה ואינה מחוסרת כלום א"כ למאי צריך כל האי שקלא וטריא דכיון דכבר קנה ראובן בודאי שמעון הבא להוציא ממנו גזל הוא בידו ומוציאין מידו מצי קאמר ושמעון הבא לדור בלי רשותו יש לדמותו לעני המהפך וכו' דעני המהפך הוא דוקא בדלא עשה דרכי הקניה משא"כ הכא דכבר קנה וא"כ עדיף מעני והנראה לישב דבריו בדוחק דאעפ"י שכבר קנה חזקת הישוב מ"מ שמעון זה לא בא לעכב עליו שלא ילוה ראובן כי אם הוא דוקא אלא שרוצה שמעון להלוות גם הוא עם ראובן וא"כ אעפ"י שקנה ראובן ועשה תנאים שהוא ילוה ברבית לא מקריא קניתו לגביה לעכב על שמעון שלא ידור שם בלי רשותו בהא ל"ל קנייה כי אם יש לו דמיון מה לעני המהפך אבל לגבי שיוציא מיד ראובן ולעכב הוא על ראובן פשיטא דלא מצי לעכב כיון שכבר קנה ראובן מאת הציבור ומאת האדון ולכ"ז קשה מנ"ל להרב דאפי' לרב הונא בריה דרב יהושוע מצי לעכוביה עליה דהא רב הונא בריה דרב יהושוע אית ליה דאם בא להושיב ריחיים בצדו אינו יכול לעכב עליו ואע"ג שיורד לתוך אומנותו ונראה דהכא כיון שהראשון נטל רשות מן השר והציבור קודם הוי כמו בר מתא אבר מתא אחריתי דמצי לעכב אפילו לרב הונא בריה דרב יהושוע או יתכן ששמעון הוא ממתא אחריתי וכו' ע"כ ודו"ק:

תוכן העניינים

אמת מארץ (דוויק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה