אמת מארץ (דוויק)· רבי שאול עזרא דוויק הכהן
אמת מאר"ץ למוהרשד"ך · סימן יח
כתב מר"ן בא"ה סי' צ' סעיף א' אבל אם הלותה מנכסי מלוג ומתה קודם שגבתה יורש אותה בעלה וכו' הגה כל הנכסים שהיו וכו' הנה דין זה שכתב מר"ן הוא דעת הרא"ש דס"ל דמנכסי מלוג שהלוית אחר שנישאת יורשה דלא עדיף הלואתה ממכירתה דמוציא מיד הלקוחות מתקנת אושא וכן מבואר ג"כ בדברי הרשב"א שהביא הב"י בסעיף ג' שכתב דלא עדיף הלואתה ממכירתה וכו' עש"ב זולתי שאם היו נכסים לאשה נכסים שאין לבעל רשות בהם דאז יכולה להלוות ואז אינו יורשה דהוי ראוי וכמו שמפורש בדברי הרשב"א ז"ל וזהו שסיים מור"ם ז"ל על דברי מר"ן נכסים שהיו לאשה וכו' והוא מדברי הרשב"א הנ"ל כמ"ש הרשב"א ז"ל בתשובה הנ"ל וז"ל וא"נ ממלוה שנעשית ממעות ששיירה היא לעצמה וכתב לה דין ודברים וכו' היינו שהלוית מן המעות שהיה בידה אחר שנישאת דאי לאו שכתב כן לה לא היתה יכולה להלוות ואפילו לא הלותה היה יורשה הבעל אבל אם הלוית קודם שנישאת ונישאת אז ודאי אפי' לא כתב לה דין ודברים אינו יורשה וכמפורש בדברי הרשב"א בשורשם שם וז"ל בתשובה המיוחסת שם להרמב"ן סי' ס"ג וז"ל ומיהו מסתברא דוקא במלוה שנפלה לה בירושה וא"נ במלוה שהיתה לה קודם שנישאת וכו' הרי מפורש בדבריו להדיא דבמלוה שהלוית קודם שנישאת אפילו לא כתב לה דין ודברים אינו יורש אותה מלוה דהוי ראוי ולא הוצרך לזה אלא למעות שהלוית אחר שנישאת דהוי בידה מעות דאינה יכולה להפקיע זכותה וזהו שדקדק הרשב"א ז"ל שהלוית ממעות וכו' וזהו ברור בכונת הרשב"א והוצרכתי לזה לפי שראיתי להרב ב"ד ז"ל בתשובה סי' מ"ו שכתב על דברי הרשב"א הנז"ל וז"ל והרא"ש חולק ע"ז שכתב ואם היו לה מלוה ביד אחרים כשנשאה ומתה קודם שגבתה אינו יורש אותה הרי שלא סילק וכו' עכ"ל והוא תמוה מאד בודאי הרשב"א והרא"ש ז"ל ליכא ביניהם שום פלוגתא וכדכתיבנא לעיל וצ"ע:
וכן יש לתמוה על המבי"ט בח"ג סי' רי"ט שהבין בדברי הרשב"א ז"ל כמו שהבין הרב בית דוד ז"ל ואחרי המחי"ר לא עיין יפה בדברי הרשב"א ז"ל וכדכתיבנא:
ובהיותי בזה ראיתי להרב מש"ל ז"ל בפ"א מה' נחלות הלי"א שכתב על דברי הרשב"א הנ"ל וז"ל וכ"ת ס"ס קשיא על הרב כיון שכבר הכריע לעיל איך חזר וכתב דמלוה שעל הבעל פליג ואמאי פליג. כזה נראה לישב דאעפ"י שהכריע הרב ביניהם היינו כשאין הבעל מוחזק בהם דהיינו מלוה שעמו לא רצה לסמוך על דעתו להוציא מידו ולכך פליגי וכו' עכ"ל. ואנכי העבד לא ידעתי מאי מקשה דאפי' לפי הכרעתו של הרמב"ן ז"ל דס"ל דמלוה שהלוית קודם שנישאת כדעת הרי"ף דאינו יורש הבעל אפי' הכי במלוה שעמו זוכה החצי שהרי גבי בכור דברור לן דאינו נוטל במלוה לכ"ע ואפ"ה במלוה שעמה נוטל החצי וא"כ הה"נ לגבי בעל אפי' נימא דדמי לבכור לגמרי אפ"ה מלוה שעמו פליג וא"כ מאי קא מקשה הרב מש"ל ז"ל והוצרך לתרץ משום מוחזק וכעת צ"ע ודו"ק. ואיך שיהיה לדעת הרשב"א ז"ל דבמלוה שעמו נוטל החצי ומעתה אני תמיה על הרב המאסף ז"ל בסי' זה בהגהתו לטור אות כ"ד שכתב וז"ל אמר המאסף וכן נראה לי שאם היה מלוה לאשה על הבעל הבעל יורש החצי כמו אב וכו' שהבכור נוטל החצי אחרי כותבי מצאתי דברי אלה בהרדב"ז וכו' עכ"ל והוא תמוה מאד שאיך לא שלטו מאורי עיניו בדברי הרשב"א ז"ל הנ"ל והביאו הב"י בסעיף זה שכתב להדיא דין זה וצ"ע ודו"ק: