אמת ואמונה· רבי מנחם מנדל מקוצק
חלק ד: תשא - תתקי · תשכד
אחד מגוררי נסע ללובלין, ואמר לו החוזה בעירך נמצא ניצוץ קדש, תראה לחקור אחריו ולהביאהו, המלמד לא מצא איש כזה, כי רבנו זצ"ל היה אז בחור, והחזיקוהו למבוהל ח"ו לבזות עצמו וזולתו, גם לא ראוהו לומד כלל, ונתיישב המלמד לישן בביהמ"ד אולי ימצא שם, ויהי אחרי חצות לילה ראה כי הבחור הקדוש בא יחידי ולמד גמ' בהתלהבות על רגל אחת, עד שהיה נראה לו כאלו עליו כיון הרבי, אך חשב אולי מקרה הוא, עד שראהו כמה לילות אז החל המלמד לשעול, הרגיש הבחור כי אחד נמצא שם, והלך למקום התנור בהכאת כפיו, ועשה עצמו כמבוהל שלא ישער המלמד, עד שאמר לו המלמד ידעתי שכל שגעונך לרמות בני אדם, אבל אותי לא תרמה כי החוזה צווה עלי להביאך אליו.
ומיד נסע ללובלין, אביו הר' לייבוש ז"ל בא אחריו וצעק עליו מדוע מניח מנהג אבותיו, והשיב קודם כתיב זה אלי ואנוהו ואח"כ אלקי אבי וארוממנהו, בנגלה החל ללמוד לפני הג' בעל משנת חכמים, ולא השגיח מהמניעות שהי' לו מחבריו, שהתלוצצו מהחסידים, אח"כ נשא אשה בטאמשוב, והיה סוחר עורות עם שותף אחד ולא הצליח במסחרו. גם בטאמשוב התפלל בביהמ"ד של הר' יוסיל יורטשעווער ז"ל, אך להיותו אז בדרכי רבו היהודי הקדוש להתפלל שחרית בזמן המאוחר מכולם, החלו לרדפו בביהמ"ד דשם, ולא השגיח כלום על זה.