אור ברסלב
אמרי שפר (לנדא) חשן משפט › שאלה ב

אמרי שפר (לנדא)· רבי נפתלי הירץ לנדא מז'לחוב

חשן משפט · שאלה ב

שאלה א

שאלה ראובן שהשכיר ביתו לשמעון משך שלשה שנים ותוך הזמן השכירו עוד לשלש שנים וקיבל מקצת שכרו וגם עשה האנדשלאג וטרם הגיע קין ג' שנים ראשונים רוצה שמעון לחזור אם מצי למיהדר ביה או לא:

תשובה לכאורה הי' נ"ל דלא קנה לגמרי אף אם לא חזר בו שמעון עד אחר זמן כלות ג' שנים ראשונים דדמיא להא דאמר ר' אושעיא בקידושין דף מ"ב ע"ב הנותן פרוטה לאשתו ואמר לה הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשיך אינה מקודשת דנהי דבידו לגרשה אין בידו לקדשה תפשוט דבעי ר' אושעיא הנותן ב' פרוטות לאשה באחת אמר לה התקדשי לי היום ובאחת אמר לה התקדשי לי לאחר שאגרשך תפשוט דלא הוה קדושין ומשני דלמא כי היכי דתפסי קידושין השתא תפסי נמי לאחר זמן פירש"י בד"ה דלא כו' מגו דאי בעי לקדושי השתא מקדשי כו' אבל המקדש אשתו לא חזיא השתא למיתפס קידושין שהרי מקודשת ועומדת עכ"ל והכי נמי בנידן דידן כיון שאין ביד ראובן להקנות ביתו בשכירות עכשיו לשמעון שכבר מושכר לו בטל השכירות גם אחר זמן. אבל הא ליתא דהא בחידושי הרשב"א הקשה שם וז"ל ניהי דבידו לגרשה בידו לקדשה תמי' לי והלא שניהם מרוצים עכשיו בכך ואעפ"י שאין בידו לקדשה בע"כ מדעתה יכול הוא לקדשה וכל שביד שניהם אמאי מחוסר מעשה וי"ל כו' שמא תהי' אחר גירושין בדעת אחרת וכיון שאינה ראוי' לקבל קידושין ולאחר גירושין תהי' בדעת אחרת אין בדבריהם כלום עכ"ל ולפ"ז בשכירות אף דהוה כדבר שלא בא לעולם כיון דמצי לחייב נפשי' בב"ד (או בשבועה ובזה עדיף דבר שאינו ברשותו מן דבר שלא בא לעולם ודו"ק) כדאית' בחו"מ סי' ס' ואהני במעכשיו בק"ג שיהי' מושכר אח"ז לשמעון וכל שביד שניהם לא מעשה כסברת הרשב"א הנ"ל. ולפע"ד נ"ל הוה מחוסר מעשה משא"כ באומר את מקודשת לי לאחר שאגרשך כיון דלא מצי לחייב נפשי' אף בשבועה שישבעו שניהם שלא למיהדר בהו דהא צריך גט כריתות ובשעה שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם ע"כ חזר בו מכל ענייני קידושין דאל"כ לא הוה גט ומצי למיהדר בי' אח"כ משו"ה בטלו קידושין לגמרי משא"כ בשכירות קיים עכ"פ לאח"ז. וראי' לזה ממ"ש הש"ך בחו"מ סי' שי"ב ס"ק ג' דהמשכיר יכול להשכיר לאחר תוך זמנו של ראשון לכשיגיע הזמן. ואף לדעת תשובת בית יעקב סי' ב' שחולק על הש"ך וכתב שם ראי' ממ"ש המרדכי על הא דאמר ר' יוחנן האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה עד לאחר שלשים יום דקנה משום דבידו להקנות לו מיד אלמא אף היכי דדינא דקנה לאחר ל' יום כגון שאמר מעכשיו לא קנה אלא דוקא היכי דבידו להקנות מיד. שאני התם דתליא בדעת השוכר ראשון עכשיו והוה כמחוסר מעשה משא"כ במשכיר לשוכר ראשון ששניהם מרוצים עכשיו לא הוה מחוסר להביא ראי' כדעת הש"ך ודלא כשו"ת בית יעקב מלשון הרמב"ם פ"ז מה"ל שכירות כל שממכרו בנכסיו ממכר שכירתו שכירות וכל שאין לו למכור כך אין לו לשכור אלא א"כ יש לו פירות בלבד באותו קרקע הרי זה שוכר ואינו מוכר עכ"ל ש"מ מדכייל כלא שיכול למכור שכירתו שכירות דה"ה תוך זמנו של שוכר ראשין יכול להשכיר דאל"כ משכחת שיכול למכור תוך זמנו של שוכר אבל לא להשכיר דהמכר חל מיד לבנות ולהרוס בדבר שאין מזיק לשוכר משא"כ שכירות דלא הוה בגוף הבית ולא חל מיד ובטל גם אח"ז א"ו מתוך שיכול למכור תוך זמנו יכול להשכיר ודמיא להא דר' אושעי' בנותן ב' פרוטות לאשה באחת קדשה מיד ובאחת אמר לאחר שאגרשך דפסק הרמב"ם לכשיגרשנה הרי זו מקודשת עד שיגרשנה פעם ב' מקדושי פרוטה שני' והביאו הטור אע"ז סי' מ' וכתב הב"י שם כיון ששניהם רוצים בכך ובידם הוא שתתקדש מעכשיו אפי' קידושין דלאחר גירושין מהני וכ"ש הכא שבידו למכור ובכלל מאתים מנה משא"כ בקידושין דבשעת קידושין ראשונים א"א שיחולו קידושי שני' דבבת אחת נותן לה ב' פרוטות הללו ואפ"ה ס"ל לרמב"ם מגו דאי בעי לקדושי השתא מקדש תפסין קדושין:

ותו נ"ל דבשכירות מיד נקנה אע"ג דבקידושין כתב שם הב"י בשם הרשב"א דמסתברא דקידושי בתראי לא עדיפא מאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום יכולין לחזור בהם תוך שלשים יום בלא אמר מעכשיו והכא אפילו אמר מעכשיו ולאחר שאגרשך אי אפשר לחול מעכשיו שכבר היא אשתו מחמת קידושין ראשונים שאני בשכירות מתוך שיכול למכור ומיד יכול להשכיר דשכירות שם מכירה עלה לזמן קצוב בלשון הרמב"ם ריש פ"ז מה"ל שכירות וא"ל כיון דשכירות ממכר הוא לזמן גם למכור לאחרים תוך הזמן דשכירות לא יהי' בכוחו של משכיר למכור הא ליתא דמ"מ ביתו מיקרי כמ"ש הלח"מ שם הן לקנות לבעה"ב זבל הבא מעלמא לחצר והן להכניס ע"ז לתוכו אם משכיר לנכרי עובר על לאו דלא תביא תועבה אל ביתך. ותו נ"ל כיון שבידו להשכיר עכשיו בהוספת זכות בדבר הפקר דס"ל להרמב"ם דחצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו אע"פ שהיא שכורה ביד אחרים כדאי' בש"ע סי' שי"ג ומצי עכשיו להשכיר לו החצר בהוספת זכות שיקנה השוכר ההפקר חל השכירות בלא"ה ג"כ עכשיו דכל שבידו לא הוה מחוסר מעשה וזה מוכח ג"כ מלשון רמב"ם הנ"ל כל שממכרו בנכסיו ממכר שכירתו שכירות קשה הא משכחת בדבר שמושכר לאחרים דתוך זמן השכירות יכול למכור בחליפין או חזקה מעכשיו כיון דגוף הבית דידי' ואין שכירתו מושכר בחליפין אף באמר מעכשיו כיון שמושכר לאחרים ואף לזה שכבר מושכר לו לא אהני מעכשיו כיון שכבר שלו וממילא גם בהגיע הזמן כבר הדר סודר למרי' ובטל החליפין וכן החזקה בטל כיון שהי' בשעה שאין ראוי להחזיק וכמ"ש המרדכי הביאו סמ"ע סי' שט"ו ולא א"ש כללא דרמב"ם הנ"ל א"ו מתוך שיכול למכור יכול להשכיר ומה"ט קנה מיד או מטעם שיכול להשכיר בהוספת זכות לזה שדר בו כבר כנ"ל ודמיא למ"ש רמ"א סי' ר"ט סעיף ד' מי מקנה לחבירו דשלב"ל עם דבר שבא לעולם דאהני. ואע"ג דאין אדם מקנה דבר שאין בו ממש כגון אכילת פירות דקל או אויר חצרו עד שיקנה לו גוף אילן לאכול פירותיו וגוף חצירו להכניס בו זיזין וא"כ לא אהני הקנאת דבר הפקר כנ"ל י"ל ה"מ כשמקנה האויר לבד אבל אם כוונתו להשכיר גוף החצר ג"כ אלא שא"א מחמת שמושכר לו כבר אהני כה"ג ותו דהא מצי להוסיף זכותו בהוצאת זיזין ג"כ לצורך השוכר. ותו הא יש כח ביד המשכיר להקדיש ולהפקיע השכירות כמ"ש רמב"ם פ"ו מה"ל ערוכין המשכיר בית לחבירו וחזר והקדישו הרי זה קודש ופקע השכירות עכ"ל אלמא נדחה השוכר מן הבית וה"נ אלים כחו להשכיר מיד לענין דלא מצי למיהדר אח"כ עכ"פ אף שאין יכול לדחות השוכר תוך זמנו אכתי נגמר מיד השכירות כמו ממכר והקדש מיהו כתבו התוס' במס' ערוכין דף כ"א בשם התוספתא המשכיר בית לחבירו וחזר והקדישו הר"ז מוקדש אימתי בזמן שלא הקדים לו שכרו אבל הקדים לו שכרו דבריו בטלין וה"נ אם קיבל כל השכירו' אין בכחו להקדיש אבל יוכל למוכרה כמ"ש תוס' שם בשם תוספתא וא"כ אהני מתוך שיוכל למוכרה כנ"ל בכל ענין. ולפ"ז מי שאין לו גוף הקרקע רק הפירות לא שייך מתוך כו' ולא נמכר מיד ויכולין למיהדר בהו עד קץ ג' שנים הראשונים:

אמנם נ"ל ראי' אחרת דמחוסר זמן לא הוה כמחוסר מעשה דזמן ממילא קאתי וקנה מיד דהא כתב הטור ח"מ סי' רי"א אין אדם מקנה דבר שלא בא ברשותו כגון מה שאירש מאבא מכור לך כו' ופי' ר"ת דוקא בסתם אבל אם פירש ואמר שדה זו שאירש מאבא מכור לך קנה, וכתב ב"י שם דמייתי ר"ת ראי' מדאמרינן בשלהי פרק מי שמת בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו ומת ואח"כ מת אביו בנו מוציא מיד הלקוחות משום דמכח אבי אביו קאתי וקשה דתיפוק לי' בלא"ה נמי אין המכר קיים כלל דהוה כדבר שלא בא לעולם א"ו שדה זו שבירר המכר עדיף טפי וקשה אכתי כיון דאין המכר נגמר עד אחר מיתת אביו וכיון שמת קודם אביו אין קנין לאחר מיתה וכקושית התוס' במס' ב"ב דף קנ"ט ע"א בד"ה ולימרו לי' אביך זבין כו' ומה שתירצו שם דלענין חזרת מעות איירי ע"כ לא סבירא לי' לר"ת דא"כ ראייתו בטלה כמ"ש הב"י שם וא"ל דחל למפרע משעת מכירה דהא אפי' פירש מעכשיו אין בכחו מעכשיו למכור דבר שאין שלו אלא של אביו א"ו בשדה זו שבירר המכר אמרינן ירושה ממילא קאתי והוה כדידיה לענין זה שחל המקח עכשיו וא"כ הרי הוא לגמרי כדידי' דלא מצי למיהדר מיד אחר המכירה. ולא דמיא לדר' אושעיא בנתן ב"פ שכתבתי לעיל בשם רשב"א דיכולין למיהדר בהו תוך ל' יום אפי' אמר מעכשיו משום שכבר היא אשתו דשאני התם דמחוסר גירושין דמסתמא לאו לגירושין קיימא משא"כ ירושה דממילא אתי וכ"ש מחוסר זמן דאמרינן דנקנה מיד וכיון דרמ"א פסק כר"ת בסי' רי"א ש"ע דנקנה מיד כנ"ל ולא דמיא למ"ש המשנה למלך בפ"ד מהל' אישות דעבד שקיבל גט שחרור לזמן דיכול לקדש תוך הזמן שיחול לאח"ז משום דאין מחוסר מעשה דזמן ממילא אתי משמע דלא חל מיד דשאני התם דאכתי לאו בר קדושין הוא כלל קודם זמן שחרור וא"א לחול מעכשיו. או י"ל כוונתו ג"כ דלא מצי למיהדר אבל גוף קידושין אין חלין עכשיו דאכתי עבד הוא דהא מדמה שם לאומר שדה זו שמשכנתי לך לעשר שנים לכשאפדנה ממך תקדש דקדשה ומשמע מיד אמירה לגבוה כמסירה להדיוט ותו לא מצי למיהדר ביה וה"נ עבד שקידש אשה מיד נגמרו לענין דלא מצו למיהדר בהו כיון דמחוסר זמן לאו כמחוסר מעשה דמי דממילא אתי. וזה מוכח מסוגיא דכתובות באומר לחבירו שדה זו שמשכנתי לך לכשאפדנה ממך תקדש דקדשה דמשמע אף דכל השדה ממושכן למלוה אפ"ה קדשה ומיד כיון דבידו לפדותו מיד לענין דלא מצי למיהדר בי' וה"נ בממושכן לעשר שנים דנקט סתם תקדש ג"כ פשוט דמיד קדשה כיון דגוף השדה הדרא לבעליה בלי כסף וה"נ בלי זמן כיון דבחד לישנא כיילינהו וכ"ש במחוסר זמן בממושכר לאחר דממילא אתי וחל השכירות מיד:

ותמהני על שו"ת בית יעקב שמפריז על המדה לבטל השכירות לגמרי האיך נעלם ממנו הגהת רמ"א סי' רי"א בשם ר"ת הנ"ל וכל ראיות הנ"ל ואין ראי' ממ"ש המרדכי באשה ששכרה מראובן מפסח ועד עצרת ועשתה חזקה קודם לכן דלא אהני דשם לא לרצון המשכיר היה כמ"ש שהכניסה במידת חסד כו' וגם לא דמי לאומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה עד לאחר ל' יום דקנה מטעם, דבידו להקנותו מיד דוקא ואע"ג דאמר מעכשיו שאני במפרש שלא תקנה עד ל' גרע ותו דוקא בחזקה ומשיכה בטלים בא"א להקנות מיד כמו חליפין דהדרא סודר למרי' כדאיתא סי' קצ"ה אבל בכסף עדיף ודלא כשו"ת בית יעקב הנ"ל דמחלק מסברא דנפשי' בכסף בין אפשר להקנותו בין אי אפשר כנלפע"ד להלכה וניהו דהאנד שלאג דומה לחליפין וחזקה וגם כמה דיעות דבקרקע לא קנה האנד שלאג מ"מ הכסף קונה ודו"ק:

תוכן העניינים

אמרי שפר (לנדא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה