אור ברסלב
אמרי שפר (לנדא) חלק אורח חיים › שאלה ח

אמרי שפר (לנדא)· רבי נפתלי הירץ לנדא מז'לחוב

חלק אורח חיים · שאלה ח

שאלה ז

בשו"ת הר"ש הלוי שאלה מי שנעשה לו גם באדר ונדר לעשות לו פורים היאך יתנהג בשנת עיבור אם באדר שני או באדר ראשון והביאו המג"א באו"ח סי' תרפ"ו ס"ק ה' ובבאה"ט שם:

תשובה נלע"ד להכריע מסוגית הש"ס מס' תענית דף י"ח שם אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי בלא להתענאה דלפניו אסור ודלא כר"מ דאמר אף לפניהם מותר ומי אמר ר"י הכי והא אמר ר"י הלכה כסתם משנה ותנן אע"פ שאמרו מקדימין ולא מאחרין מותרים בהספד ותענית אימת אילימא בני ט"ו דקרו בי"ד מי שרי והא כתיב במגילת תענית יום י"ד בו ויום ט"ו בו יומא דפוריא אינון דלא למיספד בהון ואמר רבא א"צ אלא לאסור של זה בזה כו' אלא בני י"ד דקרו בי"ג יום ניקנור הוא ואי בני י"ד דקרו בי"ב יום טוריינוס הוא א"ו דקרו בי"א וקתני מותר בהספד ותענית כו'. ונסתפקתי איזה מעשה היה קודם אי דניקנור או דטוריינוס, ונ"ל להוכיח דניקנור הי' קודם מדברי תוס' במס' ר"ה דף י"ט בד"ה אסורים בין לפניהם כו' היינו להתענות אבל בהספד מותר כדמוכח פרק סדר תעניות דף י"ז מריש ירחא דניסן כו' כל שלאחריהם בהספד מותר כו' וטרחו שם להוכיח דה"ה לפניהם ע"ש וקשה לי למה להו לאטרוחי להוכיח משקלא וטריא דש"ס הו"ל להוכיח ממגילת תענית דנקנור ל"ל תיפוק לי' דהו"ל יום שלפני פורים דמוכח מתוס' הכא בד"ה רב אמר דפורים שוה לענין לפניהם כמו שאר מגילת תענית א"ו עשאו יו"ט אף לאיסור הספד ש"מ מטעם לפניהם הי' מותר להספיד דא"ל הנ"מ היא במה שעשאו יו"ט לנקנור לאסור גם יום שלפניו דהא טוריינוס היה קודם לנקנור א"ו נקנור הי' קודם ומשו"ה הוכרחו התוס' להוכחתם דא"ל אכתי מוכח מטוריינוס מאי נ"מ תיפוק לי' דהו"ל יום שלפני נקנור דהא לר' יוסי נ"מ לאסור יום שלפניו אף בלא להתענאה לבד ואפי' לר"מ צריכ' לשקלא וטריא דתענית הנ"ל ואין נ"מ משו"ה הוכיחו התוס' משקלא וטריא דף י"ז. ולפ"ז שהוכחתי דנקנור הי' קודם קשה ממ"נ לר"מ אי יו"ט דנקנור הי' ג"כ דלא למספד כלשון רש"י בד"ה יום נקנור קשה אין נ"מ בטוריינוס כלל אח"כ כיון דבלא"ה אסור בתענית משום יום שלפני נקנור אפי' לר"מ ואי יו"ט דנקנור הי' רק דלא להתענאה אין נ"מ בנקנור כלל דתיפוק לי' משום יום שלפני פורים וגם אין נ"מ להוסיף יום הקדום באיסור תענית דהא לר"מ מותר. ולעיל כתבתי בפ' תצוה דמכח קושיא זו פירש"י לאסור של זה בזה דקרו בי"ד כו' אבל אם לא קרו אין איסור וא"כ נ"מ לכרכים המוקפין ביו"ט דנקנור ביום י"ג. אבל זה נגד הסוגיא דמגילה דף ה' ע"ב וכי פשיטא לי' מי שרי הא כתיב במגילת תענית את יום י"ד כו' ואמר רבא לאסור של זה בזה כו' ש"מ אף בלא קרו אסורים. לכן נ"ל ליישב קושיא הנ"ל לשיטת הרא"ש דפסק יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון מותר בהספד ותענית והביאו הש"ע סי' תרצ"ז ומפרש כוונת הש"ס הא לענין תענית והספד זה וזה שוים היינו ארישא דמתני' קאי קראו המגילה באדר הראשון ונתעברה אז אסור אם נתעברה בו ביום מיד אחר קריאת המגילה אבל בלא קרו לא דהיינו אם נתעברה השנה קודם י"ד מותר ע"ש דלפ"ז נ"מ ביו"ט דנקנור בשנת עיבור אם נימא שינהג באדר ראשון לבד דליכא פורים להרא"ש אבל אם נימא כדיעה קמייתא של השאלה הנ"ל שיתנהג יו"ט באדר שני הק"ל. ולפ"ז צ"ל דתלמיד טועה גרס ברש"י הנ"ל בד"ה יום נקנור דלא למספד גם לא נזכר דלא למספד בנקנור במס' מגילת תענית ע"ש דא"כ הק"ל מה נ"מ בטוריינוס דגם בשנת עיבור נקנור וטוריינוס סמוכין זה לזה. אבל אחר עיוני כמה תשובות בדבר דע"כ מוכח פירש"י אמת דיו"ט דנקנור הי' גם להספד מלשון הש"ס דמקשה אי י"ד דקרו בי"ג יום נקנור הוא תיפוק לי' בלא"ה קשה יום שלפני פורים הוא א"ו דמקשה גם אהתירא דהספד דמשום יום שלפני פורים מותר אבל משום נקנור אסור ותו קשה לפמ"ש דבשנת עיבור שני יו"ט דנקנור וטוריינוס באדר ראשון קושית הש"ס מעיקרא ליתא יום נקנור הוא הא נ"מ להרא"ש בשנת עיבור דליתא ב' יו"ט הנ"ל באדר שני ומותר בתענית והספד. לכן נלפע"ד לפשוט כדיעה קמייתא דבשנת עיבור יהי' יו"ט באדר שני וא"ת הק"ל מאי נ"מ ביו"ט דנקנור אי הוי יו"ט רק דלא להתענאה ואי הי' היו"ט גם להספד מאי נ"מ בטוריינוס. י"ל לעולם טוריינוס היה קודם נקנור והא דלא פשטו תוס' בר"ה מגוף המגילת תענית כנ"ל נ"ל ליישב דר"מ לשיטתי' אזיל דס"ל במס' מגילה מגילת אסתר ברוח הקודש נאמרה והוה כדברי קבלה שא"צ חיזוק כמו יום שלפני צום גדלי'. וא"ת א"כ לא מקשה תוס' מידי בד"ה רב אמר אמאי מתענין תענית אסתר לפני פורים ונדחקו דאחר שבטלו מגילת תענית בטל גם לפניהם דפורים הול"ל דהוה דברי קבלה כנ"ל י"ל דעיקר קושייתם אמאי מתענין הכרכין מוקפים ג"כ בתענית אסתר הא לדידהו יום י"ד מדרבנן אסור בהספד ותענית וצריך חיזוק שלא להתענות לפניהם אבל על העיירות לק"מ כיון די"ד הוה לדידהו דברי קבלה. ולפ"ז נסתר בנין הנ"ל דשפיר נ"מ ביו"ט דנקנור לעיירות שמותר לפניהם התענית וקבעו יו"ט ולעולם יש לומר טוריינוס הי' קודם נקנור וא"צ למחוק גירסת רש"י הנ"ל וא"כ מוכח להיפך בנתעברה השנה יהי' היו"ט באדר שני דאל"כ לא מקשה הש"ס מידי יום נקנור הוא דנ"מ בעיבור ודוחק לומר דמעשה דנקנור הי' ג"כ בשנת העיבור באדר שני וכה"ג לכ"ע לעולם באדר שני כמ"ש הפוסקים ביא"צ דמנ"ל הא ועדיף טפי לפשוט כדיעה קמייתא הנ"ל ודו"ק היטב.

ודע דהאשר"י כתב במס' מגילה עוד טעם דמתענין בתענית אסתר לפי' ר"ת דמפרש י"ג זמן קהילה לכל היא וא"צ קרא לרבוי' ופי' שמתאספי' לסליחות ולתענית אסתר ש"מ שהתנו בעלי כנסת הגדולה להתענות ולפ"ז גם כן מיושב קושי' הנ"ל. ולשיטת ר"ת נ"ל דמוכח דלפניהם רק תענית אסור ולא הספד מגוף המגילת תענית בי"ד ובט"ו יומי דפוריא אינון לאסור של זה בזה ושל זה בזה ואי ס"ד לפניהם ולאחריהם גם הספד אסור אין נ"מ שא"צ לאסור זה בזה דא"ל להוסיף יום שלפני פורים דהא גם בימי כנסה"ג התענו תענית אסתר א"ו שלפניהם מותר בהספד והי' נ"מ לאסור של זה בזה גם הספד ותוס' לא ניחא להו פי' ר"ת מש"ה הוכרחו לטרוח הוכחתם משקלא וטריא דש"ס ודו"ק:

תוכן העניינים

אמרי שפר (לנדא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה