אור ברסלב
אמרי נועם מסכת ברכות › דף נח.

אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

מסכת ברכות · דף נח.

דף נז:

על אורח טוב מה הוא אומר זכור כי תשגיא פעלו הוא ע"ד מ"ש (משלי ט"ז) ונרגן מפריד אלוף פי' נרגן הוא שאינו מחזיק טובה לאדם אפי' מי שעושה עמו טובה הוא קטן בעיניו ואומר מה עשה לי וזה הוא גורם שלבסוף הוא מתרעם אף על הקב"ה וכל הטובות שעושה הקב"ה עמו הוא קטן בעיניו ובאמת אין לך שום אדם בעולם אפי' עני שבעניים שאין עושה עמו הקב"ה בכל יום כמה טובות וזה הוא הפירוש ונרגן מי שהוא נרגן סוף מפריד אלוף אבל אורח טוב מה הוא אומר זכור כי תשגיא פעלו לשון [גודל] שאפי' כל טובה קטנה הוא מגדיל מאד:

הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו וכו' חכמי או"ה ברוך שנתן וכו' כי למקבלי התורה שהם חלק אלוה ממעל שייך לומר שחלק שנתן חלק ממנו אבל באו"ה נתן דבר ולא מעצמו כמו שאמר פ' חיי שרה ולבני הפלגשים נתן מתנות וכתב רש"י שם טומאה מסר להם:

האי רודף הוא והתורה אמרה כו' ודוקא קודם שהלשין אבל אחר שהלשין אסור (עי' ביאורו לחושן משפט סי' שפ"ח ס"ק ס"ט):

והגבורה זו יציאת מצרים שביציאת מצרים כתיב ביד חזקה [והקרא שמביא את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים פי' את העונש הגדול וכמ"ש בהגדה כמה לקו כו' אמור מעתה ועל הים לקו כו' שנא' ע"ז יד וכן אומר ע"ז וייראו העם את ה' פי' יראת עונש גם כן ולכן דרש והגבורה על קריעת ים סוף הדין שעשה במצרים ורק הכתוב קורא גם כן גדולה לפי שעיקר הכונה היה ג"כ לרחם ולהושיע את ישראל ולכן הוא דין כלול בחסד וע"ע ביאורו על אגדות ועי' עוד חידושי אגדות]:

והתפארת זו חמה ולבנה שעליהם שייך לומר לשון פאר:

וההוד זו מלחמת נחלי ארנון שהוד הוא לשון הודאה שאמרו שם שירה (פ' חקת) עלי באר ענו לה וגו':

לך ה' הממלכה זו מלחמת עמלק שלשון ממלכה משמע שהוא ממליך מלכים וכשימחה את עמלק אז ימליך מלך בישראל:

והתפארת זו מתן תורה שהתורה נקרא תפארת כמ"ש כליל תפארת:

וההוד זו בהמ"ק שבמקדש אומרים שירות ותשבחות:

תוכן העניינים

אמרי נועם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה