אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
מסכת ברכות · דף נז:
כל מיני חיות יפין לחלום וכו' והקיפוד יש ג' מיני קיפוד בחיות כגון הכא ובשרצים כדכתיב (ישעיה י"ד פסוק כ"ג) [וע"ע בישעיה ל"ד פסוק י"א] ושמתיו למורש קיפוד והתם בשרצים מיירי ובעופות (צ"ע מנ"ל דמיירי שם בשרצים ועוד תשוב תתפלא כי רש"י כתב שם הריצין בלע"ז וכ"כ רש"י בפ' שמיני גבי שרצים הריצון ושם בישעיה ל"ד על פסוק וירשוה קאת וקיפוד כתב רש"י קפוד עוף הפורח בלילה צואיטא בלע"ז. ואפשר שהיה ידוע להם דאותן עופות דקרא שם בישעיה ל"ד דרכן לשכון במקום חורב וע"כ א"א לומר דהאי קיפוד שהוזכר בישעיה י"ד קאי על עוף ששמו קיפוד דהא כתיב שם ואגמי מים משא"כ בישעיה ל"ד גבי חורבן אדום דכתיב שם ונהפכו נחליה לזפת וכו' לדור ודור לא תכבה וכו' ע"כ פי' דקאי על אותן עופות דדרכן לשכון במדבר משא"כ השרץ ששמו קיפוד דרכו לשכון במקום נחלים ואגמי מים):
ג' משיבין כו' ג' מרחיבין כו' משיבין היינו מי שהוא בצער הן משיבין דעתו. ומרחיבין פי' שיש לו נחת רוח גם בלא זה אלא שזה מרחיב יותר:
דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים. דירה נאה הוא רמז לגוף שהוא דירה שלו שיהיה נאה דהיינו במזג השוה. ואשה נאה היינו נשמתו שיהיה נאה במעשיו. וכלים נאים היינו החושים שלו שיהיו יפים ונאים עי' תיקוני הזוהר:
שינה אחד מששים למיתה לכך לא היה דוד ישן שיתין נשימין שהוא מיתה ממש שנשימה אחת הוא אחד משיתין במיתה נמצא שיתין נשימין הוא מיתה ממש:
ויש אומרים אף דגים קטנים ודוקא גילדני דבי גילי כדלעיל בדף מ"ד ע"ב ע"ש רש"י ד"ה גילדני:
אל תקרא גוים אלא גיים כי בבטן אין שייך לומר גוים לשון רבים [פי' גוים שנים שכל אחד הוא רבים] כי בבטן אינו אלא יחיד אלא גאים לשון שררה והוא לשון יחיד. פי' כי גוי פי' רבים יחד נקרא גוי. א"כ שני גוים צ"ל שני פעמים רבים וזאת לא היה בבטן. אך גאה אחד נקרא גאה. ושני גאים הם שני אנשים שכל אחד גאה והם היו בבטן יעקב ועשו]. (פי' שני גאים וכל אחד מהם הוא יחיד] אבל בשני לאומים ממעיך יפרדו שייך לומר לאומים כי לאחר שיצאו מבטן [דכתיב יפרדו פי' לאחר שנפרדו מבטן] יכולין להיות הרבה [כונתו כי אין שייך לומר גוי רק מי שכולל כמה גופים וכן לאום]: