אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
מסכת ברכות · דף מ.
אפילו גביל לתורא כו' אבל אמן אסור לענות וכן בין נטילה לברכה אסור לפנות אמן (עי' מ"א סי' כ"ה ס"ק י"ז ובט"ז ס"ק ח' ובחידושי רע"ק שם ס"ט) (ועי' סי' קס"ו ובאחרונים שם ובביאור הגר"א ס"ק ב')
תוס' ד"ה הביאו מלח כו' כגון העוד יש בהמות לשחוט מתוך דבריהם משמע שאם שחט אחד וסח אח"כ בדברים אחרים שצריך לחזור ולברך על השניה (ע"ע לשון הרא"ש סי' כ"ב) ויש אומרים שאין צריך לחזור ולברך כיון שהתחיל לשחוט הוי כמו שהתחיל לאכול שאין צריך לברך עוד הפעם המוציא אפי' אם מפסיק בדברים אחרים (עי' יו"ד סי' י"ט ס"ה) (ובביאור הגר"א שם ס"ק י"א וס"ק י"ד):
אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיביאו מלח או לפתן לפני כל אחד. לפי שמנהגם היה שהאחד היה מוציא את כולם והוי כמו שכולם מברכין לכך צריך להמתין עד שיביאו לפתן או מלח לפני כל אחד ואחד:
אחר כל אכילתך אכול מלח ואוכלין בקמיצה או באמה אבל בשאר אצבעות סכנה ודוקא בימיהם שלא היו נותנין מלח במאכלם אבל אנו שנותנים מלח במאכלנו אין צריכין לאכול (עי' או"ח סי' קע"ט סי' ו' ובסוף סי' ק"ע):
אחר כל שתיתך שתה מים ודוקא אחר משקה שאין בה מים אבל אחר משקה שיש בה מים אין צריך לשתות מים אחריה (וע"ע ברמ"א סוף סי' ק"ע):
קיתון לפת. והיה ידוע להם זה השיעור:
וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו פי' שאין שייך לומר נראה שצ"ל שאין שייך לומר יום יום אלא בדבר ששייך בו הפסק. וכונתו שאם היה הלילה הפסק היה שייך יום יום וז"ש וכי ביום מברכין ובלילה לא שאז היה הפסק בין יום ליום והיה שייך יום יום] יום ולילה אלא בדבר ששייך בו הפסק וכאן אין שייך בו הפסק דברוך השם תמיד ומשני בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו והשתא אתי שפיר יום יום דבאמת הוי הפסק דביום טוב או שבת צריך לברך ברכה אחרת ואין כל הימים שוים:
מאן תלא דעיקר אילן ארעא ר"י היא. הרמב"ם פסק לענין ברכה דיוצא בבורא פרי האדמה על פירות אילן כמתניתין אך בביכורים פסק כת"ק מביא ואינו קורא ונראה דהרמב"ם פוסק כהירושלמי דאיתא בירושלמי דמתניתין ד"ה היא פירות האילן בכלל אדמה ואין האדמה בכלל פרי האילן (ונראה דסברת הירושלמי כיון דאם האילן קיים יוכל לומר פרי האדמה אשר נתת לי אלמא דגם פרי האילן מקרי פרי האדמה) (ועי' שאגת אריה סי' כ"ג):
היכא מברכינן בורא פרי העץ היכא דכי שקלת ליה לפרי כו' ובירושלמי איתא כל מיני אטד מברכין בורא פרי האדמה ובתוספתא יש עוד תנאי אחד אי עליו יוצא משרשיו מברכינן בורא פרי האדמה מישום דלאו אילן הוא ואם יוצא מענפיו דהיינו שיש לו ענפים מברך בורא פרי העץ הילכך אין לברך בורא פרי העץ אלא אי אית ליה הנך ג' תנאים דאיתא לגווזא דהדר מפיק פרי ולא יהיה מין אטד ועליו יהיה יוצא מן ענפיו (ועל יאגידעש שחורים אומר בורא פרי האדמה (עי' ביאורו סי' ר"ג ס"ק ב' ד') (עי' מ"א סי' ר"ג ס"ק א'):