אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
מסכת ברכות · דף לד:
כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח וכו' ופליגא דשמואל כו' הרמב"ם כתב כתרוייהו (בפ"ח מה' תשובה ה' ז' כתב כל הנביאים לא נתנבאו כו'. ובסוף פ"ט כתב כשמואל וכן בה' מלכים פי"ב כתב כשמואל) ולכאורה הוא תמוה (ע"ש בלחם משנה פ"ח מהלכות תשובה הלכה ז') ואמר רבינו שבאמת לא פליגי וכמ"ש לעיל סוף פ"א על מאמרם אל תזכרו ראשונות וכ"כ עוד בארוכה בביאורו על ספרא דצניעותא פ"א ד"ה מלך השמיני הדר ע"ש שאלו ואלו דברי אלהים חיים וע"ע בביאורו על אגדות כאן]:
כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה כו' ופליגא דר' אבהו וכו' הרמב"ם כתב כתרוייהו (עי' ה' תשובה פ"ז ה"ד כתב במקום שבעלי תשובה עומדים כו') וי"ל דבאמת הצדיק עדיף מבעלי תשובה ומ"ש במקום שבעלי תשובה וכו' זה מיירי בצדיק גמור שבכיון עשו מן השמים שנכשל בעבירה קטנה בשוגג כדי שיעשה תשובה ויקיים מצות תשובה על זה אמרו במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד שם (ועי' זוהר בראשית ל"ט א' בהיכלא חמישאה כו'):
אלא הוא דומה כעבד לפני המלך וכו' פי' ר"י בן זכאי לא היה רגיל בתפלה כ"כ ותמיד היה עוסק בתורה ור' חנינא היה רגיל בתפלה ביותר לכך תפלתו מתקבלת מיד (עי' ביאור הגר"א משלי י"ז פסוק ב' ושר הוא על התורה וע"ע שם י"ט פסוק ו' וע"ע ביאור הגר"א ז"ל על אסתר א' פסוק ג' לכל שריו ועבדיו כו'):
פרק כיצד מברכין