אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
מסכת ברכות · דף לד.
תוס' ד"ה אמר פסוקי פסוקי וכפליה וכו'. ולישנא דגמ' לא משמע כן פי' דבמלתא מילתא אמר לשון נקבה ותני לה ובמגונה כתב ג"כ לשון נקבה הקורא את שמע וכופלה משא"כ בפסוקא אמר לשון זכר ותני ליה [וכ"כ בליקוטים שבסוף ס' דבר אליהו על איוב בשם הגר"א ז"ל וכ"כ בהגהת רש"ש שעל הש"ס בשם הגר"א ז"ל] אבל אמר רבינו דסוגיא דגמ' משמע כפי' ר"ח דקאמר הגמ' מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה דלפי פירש"י דקאי אפסוקא מאי טעמא מחינן ליה דלמא באמת רצה לכוין דעתיה בפעם הראשון אלא שלאח"כ טעה ומאי חברותא כלפי שמיא איכא אם טעה אבל לפי פי' ר"ח ורי"ף אתי שפיר דקאי אמלתא מלתא שאמר תיבה אחת וכפלה ואח"כ שוב אמר תיבה וכפלה שפיר שייך למימר חברותא כלפי שמיא אי לא כיון דעתיה מחינן ליה במרזפתא עד דמכוין פי' שלא יאמר עוד כל תיבה ויכפלה:
ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו לכאורה קשה דהכי הוי ליה למימר אפי' אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו ואמר ר' הגאון דמשום סיפא נקיט ליה דהבטחתו אינה מועלת אלא אם אין שם כהן אחר אבל אם יש שם כהן אע"פ שהבטחתו כו' אין רשאי [וכ"כ בביאורו סי' קכ"ח ס"ק מ"ד]:
כלום מאריך יותר ממשה רבינו וכו' (עי' זוהר פקודי דף רמ"ד סוף ע"ב):