אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
מסכת ברכות · דף ל.
כ"א שתוליכני לשלום הוא כשיוצא מהבית ותצעדני הוא ע"ד מ"ש פן תגוף באבן רגלך ותסמכני לפי שהדרך מביא לידי עינוי לכך מתפלל שתתן לי כח וסמיכה וזהו בהליכה ותצילני מכף כל אויב בין בהליכה ובין בחזרה. [מ"ש ותסמכני כן הגירסא בגמ' לפנינו וברי"ף ורא"ש וטור. אך בסידורים שלנו ליתא ותסמכנו רק ותדריכנו]:
עד כמה עד פרסה עי' רש"י ודעת בה"ג עיקר:
פסק רבינו דמי שהולך בספינה אין אומר תפלת הדרך אלא פעם ראשון ואפי' פחות מפרסה משום דהן מהלכין תמיד לכך אין צריך לברך בכל יום ויום ואצלם אפי' פחות מפרסה סכנה הוא (עי' ט"ז סי' ק"י סק"ו ובאליהו רבה שם ס"ק ט"ו) אבל ביבשה אם לן במלון בלילה צריך לברך בבוקר (ונראה לענ"ד דהאידנא שאין מקפידין כלל מליסע בלילה ואין עומדים במלון רק עד זמן שיגמרו הסוסים אכילתן ותיכף אח"כ נוסעים לדרכן וע"כ היום והלילה שוין וא"ל לברך רק בפעם ראשון כי אין מסיחים דעתם מן הנסיעה תמיד פד שיגיעו למחוז חפצם):
והיכי מצלי לה וכו' דעת התוס' דאתפילת הדרך קאי ולרבינו נראה כדעת האומרים דקאי אתפלה קצרה (עי' ביאורו סי' ק"י סק"ז) מדקאמר בתר הכי והלכתא הביננו כו' תפלה קצרה כו' ולדעה הראשונה קשה דמאן פליג בזה הלא קודם כן לא מיירי מתפלה קצרה כלל אבל לדעה השניה א"ש דהיכי מצלי קאי אתפלה קצרה (ועי' ביאורו סי' ק"י סק"ז וס"ק יו"ד):
היה עומד בחו"ל יכוין לבו כנגד ארץ ישראל בכל הנוסחאות כתוב יחזיר פניו וכן גירסת התוס' ולפ"ז הא דנקט כשעומד בחו"ל יחזיר פניו כנגד א"י וכשעומד בא"י יחזיר פניו כנגד ירושלים מיושב שפיר דבחו"ל אין יכול להחזיר פניו נגד ירושלים שא"א לצמצם נגד ירושלים ממש מפני שהיא קטנה מאד בערך חו"ל אבל א"י שהוא ת' פרסה יכול להחזיר פניו נגד ירושלים וכן כשעומד בא"י אינו יכול להחזיר פניו אלא נגד ירושלים משום שהיא גדולה אבל לא כנגד בהמ"ק משום שהוא קטן אבל לגיר' יכוין לבו אמאי משנה הלשון ונקט כאן כנגד א"י וכאן כנגד ירושלים וכאן כנגד ק"ק לנקוט בכולהו יכוין לבו כנגד בית ק"ק כדקתני במתניתין ואינו מזכיר שם כל החילוקים הנ"ל אלא שלפי פי' רבינו יונה דצריך לכוין לכולם דהיינו א"י וירושלים ובהמ"ק וק"ק וכן בכולם א"ש וכן משמע בתפלת שלמה (מלכים א' ח') ע"ש פסוק מ"ד ופסוק מ"ח וכ"ה בדברי הימים ב' ו' ל"ד ול"ח] ותמצא שם מפורש שאם עומד בחו"ל יכוין כנגד כולם דהיינו כנגד א"י וירושלים ונגד ק"ק וכן כשעומד בא"י יכוין נמי כנגד כולם כסדר (ועי' שו"ע סי' צ"ד סק"א ובהגר"א סק"א) אבל לגירסת יחזיר את פניו לא שייך לומר שיחזור את פניו כנגד כולם:
יראה עצמו כאילו לפני הכפורת מכאן משמע כפי' התוס' לעיל (דף ו' ע"א ד"ה אחורי) דלא איכפת לן אם מחזיר פניו מביהכ"נ אלא שישתחוה לרוח שהעם משתחוים לשם וז"ש יראה כאילו הוא עומד לפני הכפורת וישתחוה לאותו צד שהעם משתחוים אבל לפירש"י קשה למה ליה למתני יראה עצמו כאילו הוא לפני הכפורת לתני יחזור פניו לכפורת (וכן הוא בר"י) נראה שמפרש דאיירי ג"כ כשבהמ"ק בנוי וישראל אז בתוך העזרה ומתפללים]: