אור ברסלב
אמרי נועם מסכת ברכות › דף כה.

אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

מסכת ברכות · דף כה.

דף כד:

איתמר צואה על בשרו או ידו מונחת בבית הכסא וכו' יש בזה ג' דמות התוס' (דף כ"ד ע"ב ד"ה פסק) פסקו כרב חסדא לחומרא והרי"ף פסק כרב הונא ורבינו יונה פסק נמי כהרי"ף אלא שאמר בשם יש מפרשים דוקא שהוא במקום שאפילו אם היה בלא בגדים אינה נראית אך לפירוש ר"י ק"ק הלשון היה ידו מונחת בביה"כ שבידו אי אפשר לומר שהיה במקום שמכוסה אף בלא בגדים (וע"ש ברבינו יונה ועי' בשו"ע סי' ע"ו סעיף ד'):

אתמר ריח רע שיש לו עיקר כו' פי' רש"י ריח רע שיש לו עיקר היינו צואה כו' וקשה לפי' למה חילק בברייתא בין ריח רע שיש לו עיקר וצואת אדם לפרי בבא הו"ל למתני כהדדי ועוד מאי טעמא קתני בצואה ואם היה מקום גבוה פשרה טפחים וביש לו עיקר לא קתני ועוד דהתם קתני מלא עיניו והכא לא קתני מלא עיניו ולא לאחריו ד' אמות וי"ל דלכאורה לפי' רש"י עוד קשה דלא הוי ליה למנקט בלשון שיש לו עיקר רק צואה ונקדים עוד פי' הרמב"ם ויתורץ הכל דהרמב"ם פירוש דהפסקה מועיל לצואה ולא לריח רע (עי' שו"ע סי' ע"ט סעיף ב') והשתא שפיר חילק בין צואה לריח רע ובצואה לבד נקט גבוה י"ט לאשמועינן דבריח רע לא מועיל הפסקה ומעיקרא נקט צואה עצמה ואף שאין לו ריח רע כלל לכך נקט שם מלא עיניו שהצואה לפניו ואח"כ נקט ריח רע שיש לו עיקר פי' שהצואה אינה לפניו רק במקום אחר רק הריח מגיע לו לכך לא נקט כלל מלא עיניו שאין לפניו הצואה כלל ונקט רק מרחיק ממקום שכלה הריח ותו לא ולהכי נקט ר"ר לבד ולא עירב בהדי צואה כנ"ל שהפסקה אין מועלת לריח רע וכן מתורץ כל הדיקדוקים וריח רע שאין לו עיקר פי' שאין שם צואה כלל אפי' במקום אחר כגון הפחה צריך להמתין עד שיכלה כן הדין בק"ש אסור אפי' בדחבריה אבל בתורה מותר וה"מ לדחבריה אבל לדידיה אפי' ד"ת אסור עד שיכלה הריח וכפי' רש"י כאן [וע"ע בביאורו סי' ע"ט ס"ק יו"ד]:

תוכן העניינים

אמרי נועם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה