אור ברסלב
אמרי נועם מסכת ברכות › דף ז:

אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

מסכת ברכות · דף ז:

דף ג:

ראובן אמר ר' אלעזר אמרה לאה ראו מה בין בני לבן חמי כו' [א"ה עי' מ"ש בזה בליקוטי הגר"א ז"ל שנדפס סוף ספר דבר אלי' על איוב. וז"ל שם. קשה הלא מפורש בקרא הטעם לקריאת שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה' בעני כי עתה יאהבני איש ולמה לו לר' אלעזר לבקש טעם אחר כו' ואמר הגאון ז"ל כי הנה בכל שאר הבנים הזכיר הכתוב תחלה את הסיבה ואח"כ את המסובב כי כן ראוי להזכיר את הסיבה קודם אל המסובב ממנו כמ"ש (גבי שמעון) כי שמע ה' כי שנואה אנכי כו' ותקרא את שמו שמעון. הפעם ילוה אישי אלי כו' ויקרא שמו לוי וכן כולם לא כן בראובן הזכיר הכתוב את המסובב ואח"כ את הסיבה ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה' בעניי אם לא כי היה עוד סיבה אחרת שעל כן קראה אותו ראובן גם בלא טעם זה שהזכיר הכתוב ועל זה בא ר' אלעזר וביאר כי באה לרמוז ולומר ראו מה בין בני לבן חמי כו' עכ"ל שם]:

משל למה הדבר דומה לאחד שהיה לו שטר חוב על חברו קודם שפרעו עצב כו'

לכאורה אין המשל דומה לנמשל. ועוד קשה דאדרבה כשבנו רודפו ואינו חס עליו הצער יותר גדול. ונראה דהפי' כך. דוד קודם שפרעו היה עצב שהיה סבור שיעמוד עליו איש נכרי וירדפנו כל ימי חייו דומיא דהלוה דסבור שיהיה נרדף תמיד מהמלוה שלא יהיה לו כדי פרעון. אך כשראה שבני קם עליו שמח אמר ודאי יהיה קץ להרדיפה שיש בזה כדי לפרוע כל חובו:

צדיק ממנו בולע. והטעם הוא פ"ד שאמרו הפירות בעוה"ז והקרן קיימת לעולם הבא אבל לרשע משלם הקב"ה כל שכרו בעוה"ז דהיינו הקרן לכך יכול להרע להצדיק אפי' יש בידו כמה מע"ט לפי שאין לו רק הפירות. אבל צדיק גמור מדרגתו גבוה מאד ואין להרשע שום אחיזה בו:

גדולה שמושה של תורה יותר מלימודה מפני שלא המדרש עיקר אלא המעשה (כמ"ש באבות פ"א) וכאשר משמש את הגדולים הוא רואה הלכה למעשה משא"כ בלימוד קודם שיבא לפסוק הלכה צריך ללמוד בכל הש"ס ולחכמה בינה דעה להבין ולהכריע:

תוכן העניינים

אמרי נועם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה