אור ברסלב
אמרי משה סימן לט › ב)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן לט · ב)

א)

והנלע"ד דודאי הא דתקחז"ל דיהי' דשכ"מ ככומ"ס ויהי' ע"ז שם קנין זה התקנה שעשו דבריו כקנין זה הוא לאחר גמר מיתה אז נעשה דבריו ככומ"ס, וע"כ אם אז הוא ברשות הנותן להקנות נעשה אז הקנין מדשכ"מ שיהי' כומ"ס. וכיון שאז נעשה דבריו כומ"ס ממילא הוי קנין למפרע משעת דיבורו. אבל אם אז לאח"מ אין ביד הנותן להקנות דכבר קדמו אחריך ותו אינו שלו להקנות. אז לא נעשה דבריו ככומ"ס ואין שייך להקשות דהרי קונה למפרע, דל"ק למפרע רק אם לאח"מ נעשה דכומ"ס דאז נעשה הקנין ע"י תקחז"ל שיהי' דבריו כקנין, וכשנעשה אז דכומ"ס ממילא קנה למפרע, אבל כ"ז אם נעשו לאח"מ דכומ"ס. אבל כשקדמו אחריך וא"א להקנות אז לא נעשה כלל דככומ"ס. ול"ש שיקנה למפרע ואין סתירה לפ"ז להרא"ש בתשובה שכתב דע"כ כל משכ"מ קונה לאח"מ אף דליתי' להנותן בעולם. וע"כ קונה באחריך אף שהוא זמן רב אח"מ ול"ק קושית הקצות דבכל משכ"מ קונה למפרע ואין חידוש שקונה אף דליתי' להנותן בעולם אבל באחריך דלאו כמעכשיו דמי ולא קנה למפרע ובכ"ז מהני וא"כ י"ל דגם כשהמקבל אינו בעולם מהני. ולהנ"ל ל"ק דגם בכל משכ"מ ע"כ יש בה הך חידושא דתיקנו דמשכ"מ דוחה הירושה דאל"כ לא הי' מהני כל משכ"מ דכבר חל רשות היורשין ואם הי' בקנין אחר שיחול לאח"מ ל"מ דאין קנין לאח"מ וא"כ איך מהני משכ"מ. דהא גם בשכ"מ מה שדבריו ככומ"ס ותקחז"ל שדבריו יהי' כקנין זה נעשה לאח"מ שיהי' דבריו כקנין וכמפורש להדיא בגמ' דמשכ"מ קונה לאח"מ וכבר הקשה הב"י על הא שכתבו דקונה למפרע מגמ' הנ"ל ולהנ"ל ל"ק דבאמת הקנין נעשה לאח"מ והיינו התקנה שתקנו שדבריו יהי' כקנין זה הוא לאח"מ וממילא קונה למפרע ושפיר הביא הרא"ש בתשובה דע"כ בכל משכ"מ יש הך חידושא דמועיל אף כשאין הנותן בעולם דאל"כ לא הי' מועיל מה שקונה למפרע. דהרי עיקר הקנין נעשה לאח"מ שדבריו ככומ"ס. ול"ד לכל מהיום ולאח"מ דמהני דשם הקנין נעשה מחיים ולאח"מ הוא תנאי אם לא יחזור. אבל במשכ"מ הקנין נעשה לאח"מ ואז קונה למפרע כנ"ל. ובשארי קנינים ל"ש דין זה שיעשה הקנין אח"כ ויחול למפרע רק במשכ"מ שייך כן כיון דאח"מ נעשה ככומ"ס ע"כ חל למפרע, ושפיר כתב הרא"ש דע"כ במשכ"מ חידשו חז"ל שיועיל הקנין אף דליתי' להנותן בעולם. וע"כ מועיל גם לאחר זמן רב כמו באחריך. וכן ניחא הך דכבר קדמו אחריך. דכל דאיכא חסרון מצד הנותן ל"מ מה דקונה למפרע. דרק אם יוכל להקנות לאח"מ אמרי' דקונה למפרע ולא מהני הא דקונה למפרע רק לענין הך דמת מקבל בחיי נותן דכיון דלמפרע קונה הרי קנה המקבל כשהוא בחיו.

ועפ"ז מיושב שפיר מה שתמה הא"ש בהא דאמרי' דאין קנין ושטר לאח"מ והרי כיון דמשכ"מ קונה למפרע ומה"ט מהני אף כשהמקבל מת בחיי נותן א"כ אף דמכוון להקנותו בקנין ושטר כמו ע"י משכ"מ ג"כ מועיל דחל הקנין למפרע ואז הי' הנותן בחיים. ע"ש ולהנ"ל ניחא דכיון דמכוון שיהי' הקנין כמו משכ"מ היינו שיתחיל לאח"מ ואז קונה למפרע, ובקנין ל"מ בכה"ג שהקנין יהי' לאח"מ ויחול למפרע דרק משכי"מ תקחז"ל שדבריו יהי' ככומ"ס לאח"מ וכמבואר להדיא בגמ' ול"א דכבר נתנסו הנכסים ברשות היורשים. דכן הי' התקנה כיון דאא"פ בענין אחר ומה"ט ס"ל להרא"ש דגם בנותן לאח"ז רב אח"מ כמו באחריך מהני דע"כ משכ"מ בכ"ד מדחה היורשים וע"כ אין נפ"מ בין מיד לאח"מ או לאח"ז רב. אבל בקנין באופן זה ל"מ כנ"ל ומה"ט פשיט להגמ' דכל שאם עמד חוזר חוזר במתנתו בחלי' אף דהאומדנא רק על עמד שיחזור. שלא ישאר בחיים וימות ברעב. אבל שיחזור בחלי' ויתבטל דבריו גם כשימות מחולי זה ליכא שום אומדנא. וא"כ להתוספות דדשכ"מ משעת אמירתו מ"ט חוזר בחלי' וע"כ כמ"ש דכל זמן שלא מת לא נעשו דבריו ככומ"ס וע"כ חוזר בחלי' דעדיין לא התחיל הקנין ורק לאח"מ שנעשו דבריו כומ"ס קונה למפרע אבל בקנין באופן זה ל"מ.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה