אור ברסלב
אמרי משה סימן לח › כד)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן לח · כד)

כג)

וניחא עפ״ז מה שתמהו בהך דב״ב בגר שמת והניח אשתו מעוברת למ״ד המזכה לעובר ל"ק והקודם בנכסיו זכה ובכ״ז כשנולד הבן מתבאר שם דהבן נוטל נכסיו מהזוכה, ואיך שייך ירושה במה שכבר זכו אחרים, להנ׳״ל ניחא דההפקר לא הי' רק לשעה כ״ז דליכא היורש לזכות ומשום דלא נפסק כח המת מנכסיו כ״ז דעתיד להיות לו יורש, ורק כ״ז דליכא היורש בעולם לשעה זו יוכלו אחרים לזכות אבל אח״כ כשיולד נפקע ההפקר ממילא והיורש זוכה מכח המת שלא נפקע כחו כנ״ל ועיין בתוס׳ יבמות (דס״ז) שנסתפקו במע״י עד הלידה אם שייך להיורש ובאה״׳ת ר״ל דרק הבן מצי להוציא מהזוכה ולא שאר יורשים דהבן קם תתת אביו ואילו יצויר שהמת יצטרך לנכסיו או שיקום לתחי' יקח נכסיו בכ׳״מ שימצאם. יישב בזה הקושיא על הנ״י בב״ק זרק חץ ומת קודם שהזיק דחייבין היורשים והרי לא נשתעבדו הנכסים בחיו דבפועל עוד לא הי' ההזיק. וע״כ משום דיש להמת צורך לשלם החוב לא זכו היורשים. וכ״ז לא נ״ל דא״כ אמאי מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע״׳ח דאף דליכא שעבוד על מטלטלין בכ״ז כיון שיש צורך להמת לשלם החוב לא יזכו היורשים כלל ויגבה הבע״ח וכמו בכל הגובה שלא בפניו דמבואר (בסי׳ ק״ו) דאף ממטלטלין גובים, וע"כ המ״ש דאין למת קנין רק לענין משמוש ולהוריש. ואף אם יקום לתחיה לא יקח מהזוכה וגם מה שצריך להמת א״ל קנין ופסק כחו מנכסיו כדחזינן דכשהמוריש גוסס תקנו דהבן יכול למכור לצורך תכריכים וקבורתו ולא הוי דשלב״ל כשאומר מה שאירש מאבא היום מכור לצורך קבורתו וחזינן דהבן יורש גם מה שהוא לצורך קבורתו, ואחרים אין יכולים למכור. וגם סתמא אמרו דאין שטר וקנין לאח״מ אף כשמוכר שהדמים ייתן הלוקח לצורך קבורתו. והטעם דא״ק לאח״׳מ פרש״י משום דפקע רשותו ונכנס לרשות היורשים, וחזינן דאף במה שהוא לצורכו נפקע זכותו, וגם במש״כ בהגמ׳ דקנ״ט דבמקום אב קאימנא הוא רק בבן ז״א דגם בנכד עד סוף העולם יורשים חלק בכורת זקנם, ושארי יורשים לא משכחת, והך דבמקום אב קאימנא אין הכונה משוס ברא כרעי׳ דאבוה וכמשנ״ל (באות א') בשם הראב"ד, או כמ״ש (אות ג') והקושיא מזרק חץ וכן מה שהקשה בשע״׳צ על הירושלמי ר״פ א״נ בבא על בתו דמיירי בבא עליה ומת, דאיך תגבה מהיורשים אף בלא קלבד״מ הא לא נשתעבדו הנכסים קודם העמב"ד ע"ש. נ״ל לענ״ד דמצינו ששעבוד חל גם קודם שיבוא החיוב כמו למ״ד דנכסי שומר משתעבדים משעת משיכה אף דהחיוב הוא גם לדידי' משעת פשיעה וכמ״ש הריטב״א ב"מ (דצ״ח) דהוי כא״י אם נתחיבתי דכ"ז דלא בא הפשיעה ליכא חיוב כלל. וכן מצינו בלוקח באחריות ובע״ח טורף נשתעבדו הנכסים משעת המכירה אף דבע״ח מכאן ולהבא גובה ועד הטירפא היא קנוי' לי', וע״כ אין תימא אם בזורק חץ נשתעבדו הנכסים מיד כשזרק אף קודם שהזיק כיון דנעשה המעשה המחיבתו, וכן בהירושלמי הנ״ל י״ל דנשתעבדו הנכסים מיד דלמפרע נעשה החיוב, ואין כאן מקומו:

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה