אור ברסלב
אמרי משה סימן לח › כג)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן לח · כג)

כב)

ועפ"י הנתבאר יובן שפיר כונת התוס' בגיטין (די"ג) ד"ה הא מ"ש לחלק בדין מצוה לקיים דה"מ דלא אמרי' בגר ומשום דפסק כחו מהממון דגר ליתי' בירושה ורק ביורשים דלא פסק כחו מהממון ומכחו יורשים אמרי' מלדה"מ והיינו דכיון דמצינו בדין משמוש דזוכה בקבר להנחיל לפי הנתבאר (באות ג') וחזינן דיש למת זכי' לענין להוריש ומכ"ש בנכסים שלו שעוד לא פסק כחו מהממון ומכחו הם יורשים, היינו דאם היינו אומרים דדין ירושת הקרובים הוא לגבי' הפקר כלומר דכשמת פקע כחו לגמרי מהממון והי' צריך להיות נכסיו הפקר וגזרה התורה שלא יהי' הפקר רק קרוביו זוכים אז לא הי' שייך מלד"ה כמו בגר דאין לו שום זכות לצוות על נכסיו לאח"מ דאינם שלו כלל. וע"ז כתבו התוס' דאינו כן דלא פסק כחו מהממון דגם לאח"מ יש לו כח להנחיל כנ"ל ורואים כאילו קיים כמש״כ לעיל ומכחו הם יורשים וע״כ שייך מלד״ה. ובגר דליכא יורשים פסק כחו לגמרי מהממון דכל דאינו נוגע לירושת קרוביו אין למת שום זכי׳ וקנין דאין קנין לאח״מ כנ״׳ל וגם מנכסים שלו נפקע כחו לגמרי וע״כ ל׳״ש בגר מלדה״מ ואולם גם כשיש יורשים אין לו כח להקנות שיחול הקנין לאח״מ וכמו דאמרי' בכ״ד דאין שטר וקנין לאח״מ והיינו דדין וזכות הירושה שיש להיורשים מפקיע מנו כחו שלא יהי' שולט על ממונו להקנות לאחרים ולהפקיע הירושה ורק במתנת שכ״מ תיקון חכמים דאף דמשכ״מ חל לאח״מ בכ״ז דוחה הירושה ומה״ט גם כשיצוה ליתן זמן רב לאח״מ חל משכ״מ וכמ״׳ש בסימן הבא.

ובזה יתישב לי קצת מה דק״ל מכבר (בדקכ״ו) במשנה דהאומר פלוני בני לא ירשני ל״א כלום שהתנה עמש״ב ובגמ' פריך לימא דלא כר״י דבדבר שבממון תנאו קיים. ומשני דלא ידע ומחיל, ותמוה לכאורה מה שייך זה לפלוגתא דר״י דשם הוא רק תנאי לאיזה מעשה שעושה, אבל איך שייך לומר להפקיע ירושה. דהרי נפקע כחו וגם לפי״מ דמשני דלא ידע דמחיל דהמובן הוא דאין יכול להפקיע זכותם. וא"כ בגר אם יאמר דאחרי מותו לא יהי' נכסיו הפקר ויזכה לאח״מ רק פלוני יהי' מועיל ובאמת ל״מ כדמוכח מאיסור גיורא דבזה ל״ש דכ״ע יש להם זכות בנכסיו ולא ידעו ומחלו וע״כ דכיון דלאח״מ נפקע כוחו ואין שולט על נכסיו לצוות. וא"כ איך ס״ד דמיורשיו יוכל להפקיע, ובקצות סי' כ' הקשה דמשמע דאילו ידע ומחיל מהני וכן ס"ל לאיזה ראשונים והא אין מועיל סילוק בנחלת אבותיו ע"ש (ובסי' רע״ח) ולהנ"ל י״ל דהוי ס״ד דכיון דלא נפקע כח המת מנכסיו לענין ירושה. וע״׳כ מהני מה שיאמר שלא ירש זה וע״ז משני דלא ידע ומחיל ואין לו כח להפקיע זכות הירושה מיורשיו ובגר בל״ז ל״מ דפקע כחו כנ״׳ל, אבל כשידע ומחיל מהני להנך שיטות ואף דאין מועיל סילוק בנחלת אבותיו, היינו אם הוא מצד היורש לחוד דהמחילה על הנכסים הוא דשלב״ל ועל מה שהוא יורש ל״ש סילוק דע״כ הוא יורש, ואין זה זכות לחוד, (ורק לענין בכור דהוי זכות לזכות בכורה י״׳ל דמהני כמש״ל בסימן הבא) אבל כשהאב אומר שלא ירש בני י״ל דמהני כיון שלא פסק כחו והבן מסכים לזה ואין מפקיע זכותו בע״כ רק מדעתו בזה י"ל דמהני.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה