אור ברסלב
אמרי משה סימן לח › יז)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן לח · יז)

טז)

ובדף קכ"ה ההוא דאמר נכסי לסבתא ובתרא לירתא, מתבאר שם ברשב"ם דירתאי מקרי גם את ובן הבת מקרי ירתי ירתאי. ומוכח מזה תרתי דאח הוא יורש מצד עצמו ולא ע"י משמוש. וגם מוכח דנכד הוא יורש ע"י משמוש. אף דאמרי' מאד"א וכמש"ל. ולכאורה קשה מכאן על הרמב"ם דכיון דאמרי' דאילו הוי ברא לברתא ירית ע"כ הוא משום דהבת זכת בקבר וע"י הבת זוכה הברא. ובכ"ז אמרי' דהבעל אין זוכה משום ראוי וחזינן דאף שזכתה הבת בקבר מקרי ראוי. ואולם באמת ל"ק דבבעל ודאי לא נוכל לומר דמה שבא לאשתו בקבר ירש הבעל דלאחר מיתת אשתו נפקע השארות וכמ"ש התוס' (בדקי"ד) ד"ה מה והבעל לא מקרי יורש רק בשעת מיתת אשתו אבל לא לאח"כ. והא דקאמר הטעם דראוי הוא משום דאילו הי' נוטל בראוי הי' אמרי' דבשעת מיתתה זכה הבעל בהזכות שהי' לברתא לזכות אחר מיתת הסבתא ולכן קאמר דאין נוטל בראוי דזה הזכות הוא ראוי כמו מלוה, אבל בבכור דהוא יורש גם לאחר מיתת אביו וכמש"כ לעיל וע"כ ס"ל להבה"ג והרמב"ם דמה שבא לאביו בקבר ועתה הוא יורש מאביו מקרי זה מוחזק ונוטל פ"ש, ועוד י"ל דהכא לא זכתה כלל הבת בקבר והנכד זוכה מכת הנותן דכיון דירתי ואפילו ירתי ירתי כונת הנותן דאם לא תהי' הבת בחיים הוא נותן לירתי וכן מתבאר בש"מ והבעל דל"מ ירתי דאין קרוב להנותן ולא זכה מכח הנותן ואך אם הי' נוטל בראוי הי' זוכה בשעת מיתתה זכות שהי' להברתא כנ"ל וע"כ קאמר דאין נוטל בראוי.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה