אור ברסלב
אמרי משה סימן לד › יג)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן לד · יג)

יב)

ובזה יש להסתפק בשואל של"מ אי הוי ברשות הבעלים להקדיש ולמכור, ותליא ג"כ בספק הנ"ל, דאי נימא דאבדה מקרי ג"כ א"ב, והיינו משום דהא דגזלה הוי א"ב, הוא משום דאבוד מהם בפועל ולא משום קניני גזילה שיש להגזלן, ולכן גם אבדה מקרי א"ב, ולפ"ז בשואל של"מ כיון דאינו אבוד מהבעלים, דהא בדעתו להחזיר להבעלים אחר התשמיש, וע"כ הוי ברשות הבעלים להקדיש ולמכור, אבל אי נימא דהטעם דגזלה מקרי ח"ב, הוא משום קניני הגזלה שיש להגזלן לקנות בשינוי וכדומה, [ואבדה מקרי ברשות הבעלים] ולפ"ז גם שואל של"מ הוי א"ב, דגם בשואל של"מ כיון דהוי כגזלן להתחייב באונסין נראה דיש לו גם קניני גזילה לקנות בשינוי, ואף שהוא לא התכוין לקנות לגמרי רק לתשמיש בכ"ז קונה בשינוי וכמש"ל בסי' הקודם דגם בגונב בעד חבירו קונה בשינוי כיון דנעשה גנב, וכיוצא בזה מצינו בשליחות יד בב"מ (דף מ"ג) דקונה בשינוי ע"ש בסוגיא דלב"ה שבח שע"ג גזילה דגזלן, והיינו משום שקונה בשינוי וכמ"ש התוס' שם, ובש"י דהיינו שנוטל מקצת ונעשה גזלן בכולי' [דזה הוא החידוש בש"י לרוב הפוסקים] הרי לא נתכוין לקנות כולי', ובכ"ז כיון דהדין הוא דנעשה גזלן בכולי' להתחייב באונסין ע"כ קונה גם בשינוי, וא"כ ה"ה בשואל של"מ קונה בשינוי, וכיון דיש לי' קניני גזילה בששל"מ ע"כ מקרי א"ב.

ויש להביא ראי' דגם בששל"מ ובש"י מקרי א"ב, ממה שכתב הש"מ בשם הריטב"א להקשות בהך דאמרי' בס"פ המפקיד דבאיתבר ממילא משלם זוזא, ומ"ש משואל דמשלם כיוקרא דשעת אונסין ומדוע בגזלן לא ישלם כיוקרא דשעת האונס ותירץ דשואל לא קני' כלל ולא אפקי' מרשות הבעלים דיכולים להקדיש ולמכור. הלכך חיובו על שעת האונס, אבל גזלן משעת גזלה אפקה מרשותם למכירה ולהקדש וכיון שכן על ההיא שעתא בעינן לחיובא כל דלא עביד מעשה בידים עכ"ל, (ועיין בתוס' ב"ק (דף נ"ו) דגזלן אינו שומר דקשה מ"ט גרע משומר אבדה, וע"כ ג"כ משום ה"ט וכמ"ש האחרונים דכיון דכבר מופקע מרשות הבעלים אין חל ע"ז דיני שמירה וכן מוכרחים בשיטת המאור הנ"ל דבנותן לו מדעתו ליכא דינא דרמ"ג ורמי"ג, ואמאי אין על השני דין שומר אבדה דכשהוא בעין צריך להחזיר להבעלים גם להמאור. וכן יקשה לרמב"ח דלא ס"ל כר"ח דרמ"ג, ואמאי לא יתחייב השני מדין שומר אבדה, דעל הגזלן הראשון י"ל כמ"ש (בסימן ל"ב אות ל"א) דגם דין מזיק אין עליו אבל השני דאין עליו דין גזלן מ"ט לא יתחייב מדין שומר אבדה, וע"כ משום דהוי א"ב] ובסוגיא דס"פ המפקיד מבואר דגם בש"י הדין כן דאיתבר ממילא משלם זוזא, וע"כ דגם בש"י מקרי א"ב הבעלים להקדיש ולמכור אף דלא נתכוין לקנות כולי' כיון דנעשה גזלן להתחייב באונסין וקונה בשינוי מקרי א"ב, וע"כ גם שואל של"מ מקרי א"ב ואולם להראשונים דהחידוש בש"י הוא כשנטל ע"מ לשלם א"ש דבש"י מקרי א"ב ואין ראי' לששל"מ.

ואולם לכאורה מבואר דבשואל של"מ לא קניא בשינוי, דבב"ק (דף צ"ז) בהתוקף ספינתו ש"מ דרצה אגרא נוטל ורצה פחתא נוטל, הקשה שם בש"מ ממ"נ, אי איירי בליכא שינוי לימא לי' הרש"ל, ואי באיכא שינוי לשלם בעד כל הספינה, ותירץ דאיירי בשואל של"מ דלא הי' בדעתו לגוזלה, דמשמע מזה דששל"מ אינו קונה בשינוי, ולפי הנתבאר דבש"י אף שאין דעתו ליטול כולה, וא"כ גם בששלל"מ יקנה בשינוי, ואולם באמת המעיין בש"מ שם נראה דלא אתי עלה מטעם דל"ק בשינוי, רק משום דלא קנסו בששל"מ כמו בגזלן, והא דאין שמין לגזלן ס"ל דהוא משום קנס אבל לעולם דבשש"מ קונה בשינוי, ועפ"ז יתישב מה שהקשה הדברי משפט (בסי' רצ"ב במ"ש הריטב"א בקדושין דבשואל ל"מ משיכה מה"ת ורק מדרבנן תקנו משיכה] משום דמשיכה ל"ש רק במקום שקונה גוף החפץ אבל בשואל דלא קונה רק הפירות ל"ש משיכה, והקשה דא"כ איך אמרי' דששל"מ נעשה גזלן הא גם בגזלן בעינן קנין ואיך שייך משיכה בששל"מ, דהוי רק לתשמיש, ולפמ"ש ניחא דבששל"מ קונה בכל קניני גזלה כגזלן גמור לקנות בשינוי ג"כ וע"כ מהני משיכה, וכונתו אין מעלה ומוריד דכל דנעשה גזלן להתחייב באונסין יש לו ג"כ קניני גזילה. ומקרי א"ב כנ"ל.

ובזה יתישב מה דק"ל דמשכחת גונב מהגנב שיתחייב כפל כשהראשון גנב ע"מ למיקט או ע"מ לשלם תשלומי כפל דיש שיטות דהוי גנב להתחייב באונסין ולשלם כפל, ועיין בקצות ריש ה' גנבה, וא"כ לפי"מ דמבואר (בדף ס"ט) דלהצנועים דגם דבר שא"ב יוכל להקדיש חייב גונב מהגנב כפל וא"כ אי נימא דבכה"ג שגונב ע"מ למיקט כיון דבדעתו להחזיר להבעלים מקרי ברשות הבעלים א"כ יתחייבו שניהם כפל, ולהנ"ל ניחא דגם בגונב ע"מ למיקט וכה"ג מקרי א"ב להקדיש, דכל דחייב באונסין יש לו ג"כ קניני גזילה, ומשום זה מקרי א"ב.

ועפ"ז א"ש מ"ש הגרע"א בדו"ח לכתובות ל"ד דכשהי' קלבד"מ בשעת הגנבה לא מקרי אינו ברשות הבעלים דתמוה לכאורה דהרי עכ"פ מופקע מהבעלים, ומה נפ"מ דקלבד"מ ופטור מאונסין, ולהנתבאר ניחא דהא דגנבה מקרי א"ב הוא לא משום דאבוד מהבעלים רק משום דיש לו להגנב קנין בהגנבה לקנות בשינוי וכדומה. וע"כ בקלבד"מ דאין חייב באונסין א"ל קנינים ג"כ לקנות בשינוי וכמ"ש הנתיבות (בסי' שנ"א) ולכן מקרי ברשות הבעלים להקדיש ודמיא לאבדה דמקרי ברשותם [ואולם לפ"ז יתעורר מה שהקשו האחרונים בהא דאמרי' בסנהדרין (דף ע"ב) דהבא במחתרת פטור מאונסין, ואמאי לא יתחייב על מה שמחזיק הגנבה ברגע שאח"כ, וכתבנו ע"ז (בסי' ל' אות כ"ג) דא"א לחייבו ע"ז, משום דלא מקרי מעשה גנבה דאינו מוסיף שום היזק להבעלים יותר מכפי מה שגנב מקודם במחתרת, ואולם לפי הנתבאר דע"י גנבה שקלבד"מ אינו יוצא מרשות הבעלים, וא"ל קניני גזילה לקנות בשינוי א"כ כשעושה אחר שיוצא מהמחתרת משיכה הרי מוסיף לקנות הגנבה להפקיע שלא יחשב ברשות הבעלים להקדיש, וגם שיקנה בשינוי וממילא יתחייב באונסין ג"כ על רגע שאח"כ, וכן קשה מכתובות (דף ל"ד) גנב וטבח בשבת פטור לפרש"י דהגנבה היתה באיסור שבת ע"י שהוציא מרשות היחיד לרה"ר [דלא כמו שפירש בש"מ דאיסור שבת דגנבה הוא ע"י הטביחה] דא"כ קשה נהי דעל הוצאה פטור אבל יתחייב על הגנבה במה שמכניסו אח"כ לחצירו או במה שמשך הבהמה אח"כ לסימטא דליכא קלבד"מ, ובודאי דוחק לאוקמי דאיירי דוקא כשטבחה תיכף כשהוציאה מרשות בעלים ולא עשה שום קנין אח"כ, ולא משכה יותר, ויש לומר דזה ל"מ הוספת גנבה, דהרי אם נימא שלא נעשה גנב לקנות בשינוי שוב ליכא כלל הוספת גנבה ומתהפך הדבר וכל דליכא בפועל הפסד יותר להבעלים לא נעשה גנב.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה