אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן לד · ז)
ועיקר הספק אם אבדה מקרי אינו ברשות הבעלים תליא בזה, אי הא דגזלה מקרי א"ב, הוא משום דיש להגזלן קנינים בהגזילה לקנות בשינוי וכדומה ולא משום שהוא אבוד לחוד מהבעלים, ולפ"ז אבדה מקרי ברשות הבעלים, או משום דאבוד לחוד משוה לגזלה א"ב, וע"כ גם אבדה מקרי א"ב הבעלים להקדיש, והנה מצינו ברמב"ן במלחמות פ' דו"ה שנחלק עם המאור בהודה הגנב ורוצה להחזיר דס"ל להמאור דבכה"ג מקרי ברשות הבעלים, והרמב"ן ס"ל דגם בכה"ג מקרי א"ב להקדיש, והיינו דפליגי בזה, דלהרמב"ן הא דגזילה א"ב, היינו משום הקנינים שיש לו להגזלן וע"כ גם כשהודה הגנב ורוצה להחזיר להבעלים ושוב אינו אבוד מהם בכ"ז מקרי א"ב, כיון דעדיין יש להגזלן קנינים בהגזילה וחייב באונסין, וגם נראה דיקנה בשינוי, וע"כ מקרי א"ב, והמאור ס"ל דרק משום שהגזילה אבוד מהבעלים מקרי א"ב, וע"כ כשמודה ורוצה להחזיר שוב מקרי ברשותו [ואליבי' צ"ע אם יקנה בשינוי] ולהמאור ודאי נראה דגם אבדה מקרי א"ב, ואך גם להרמב"ן י"ל דע"י הך דאבוד לחוד מהבעלים ג"כ מקרי א"ב ובשאינו אבוד ואך דיש לו קניני גזילה, גם זה גורם להיות מקרי א"ב, וע"כ גם כשמודה ורוצה להחזיר מקרי א"ב.