אור ברסלב
אמרי משה סימן לד › ה)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן לד · ה)

ד)

וראיתי באור שמח (פ"ג מגנבה) שהוכיח דאבדה מקרי ברשות הבעלים, דאל"כ קשה מ"ט חייב כפל בטט"ג באבדה אף שלא נטלה מרשות הבעלים, ואי משום כיון שנטלה הוי ידו כיד הבעלים, אבל מי יודע, דלמא נטלה ע"מ לגוזלה, ואי משום שמודה בעצמו שנטלה ע"מ להחזירה וטוען שנגנבה, א"כ הוי מודה בקנס כיון שצריך להודאתו, וע"כ דכל זמן שלא נכנסה לרשות אחרינא מקרי ברשותו ע"ש, ולא עמדתי ע"ד דאם יאמר דגם בנטלה ע"מ לגוזלה אם אח"כ טען ט"ג חייב, הוא פלא דהא כבר נעשה גזלן, והרי בשלח יד מקודם שטט"ג פסק הרמב"ם דפטור, ומשום דכבר נעשה גזלן וכ"ש בנטלה מתחילה ע"מ לגוזלה, ונראה דכונתו דממנ"פ חייב. אם נטלה ע"מ לגוזלה חייב על זה גופא דהוי גנב גמור, ול"צ לשבועה וטט"ג, ואם נטלה ע"מ להחזירה חייב משום טט"ג, ואולם בכ"ז הדבר תמוה, דבנוטל אבדה ע"ח לגוזלה יתחייב כפל משום גנב, דא"כ מ"ט אמרי' דעובר משום לא תגזול, הול"ל דעובר משום לא תגנוב, דהרי נפ"מ לענין כפל. וי"ל עפמש"ל דאם העדים שמעו שנטלה ע"מ להחזיקה לעצמו תו לא הוי גנב דהרי לא מיטמר מאינשי, וע"כ לא משכחת חיוב כפל בנוטל אבדה לעצמו, כיון דע"כ צריך עדים. אבל בטט"ג באבדה שפיר מתחייב כפל ממנ"פ אם נטלה להחזירה הרי ידו כיד הבעלים ומתחייב משום טט"ג, ואם נטלה לעצמו (אף דתו ליכא לחייבו משום טט"ג כנ"ל) הרי אז מתחייב משום הלקיחה לחוד דהוי גנב גמור (כיון דלא היו עדים, ואפשר דמטמר מאינשי) ואח"כ כשראו עדים האבדה אצלו וטוען אח"כ ט"ג חייב כפל, דהרי א"צ להודאתו דממ"נ חייב, ובכ"ז קשה דמשכחת באבדה שיתחייב כפל כגון שהעדים ראו ושמעו שנוטלה לעצמו והוא לא ראה אותם דמיטמר מאינשי, וקשה מהא דקאמר דבנוטל אבדה ע"מ לגוזלה עובר בלא תגזול ולא קאמר בלא תגנוב דנפ"מ שיתחייב כפל, וע"כ משום דבאבדה מקרי א"ב וכנ"ל.

ומה דק"ל להאו"ש שם דמ"ט חייב טט"ג באבדה כפל, דילמא נטלה ע"מ לגוזלה, י"ל בפשיטות דאיירי שהודה מקודם לפני עדים שנמצא אצלו אבדה שלקחה להחזירה להבעלים ואח"כ טט"ג, ובכה"ג לא הוי מודה בקנס דדוקא בשעה שאנו צריכין לחייבו אם אז אנו צריכין להודאתו הוי מב"ק, אבל הכא כבר נתחזק שהאבדה אצלו ל"ש מב"ק, וגם יש לאוקמי שהעדים רא שהגבי' האבדה ע"מ להשיבה, ובל"ז צריך לאוקמי בכה"ג דאל"כ יקשה דלמה חייב שבועה, הרי יש לו מגו דלהד"מ וכדפריך הגמ' בשבועות (דף מ"ה) ויתישב עפ"ז קושית הרש"א דמשכחת כפל בטט"ג באבדה דכיון דע"כ איירי שהודה מקודם או שיש עדים שנטלה ע"מ להחזירה, א"כ הוי כאילו כבר באה האבדה ליד הבעלים דידו כיד הבעלים, דהרי גם בגנבה כששילם ולא רצה לישבע החפץ כשהוא בעין שייך להבעלים כמבואר ברמב"ם ורק הכפל הוא דמקני להשומר, וח"כ גם בשטוען נאבדה ונמצא אח"כ, שייך הבהמה להבעלים, ואח"כ כשטוען המוצא ט"ג שייך הכפל להבעלים, דשלו כפר.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה