אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן לב · נא)
ועפ"ז יתיישב ג"כ מה דק"ל במ"ש בשו"ע (סי' שס"ה ס"ה) דל"מ ש"ר רק במכר ומתנה אבל בע"כ של גזלן ל"מ ש"ר, ולהקצות דאחר יאוש זוכה כזוכה מהפקר, מה איכפת לן אם לא הוי ש"ר, דבכ"ז יזכה כיאוש דאבדה, וזה קשה גם לפמש"ל דבכל לוקח כיון דבא לידי' מכח הגזלן לא עדיף מהגזלן וחל עליו ג"כ חיוב השבה, ולהכי הוצרך להש"ר, אבל בנטל בע"כ של הגזלן מ"ט לא יזכה כיאוש דאבדה, וע"כ צ"ל דזה ל"ד לאבדה כיון דיש חיוב השבה להגזלן, והא דכתבו התוס' בסוכה והרמב"ן הנ"ל, דביאוש וש"ר הטעם דבהתירא בא לידי', כונתם ע"י הצירוף דיאוש וש"ר דהוי קנין להלוקח כמשנ"ל, וע"כ תיכף בא לידי' בהיתרא ולא נתחייב מעולם בהשבה, וע"כ בנטל בע"כ של הגזלן דל"מ ש"ר שוב ל"מ בהיתרא דל"ד לאבדה כנ"ל ונתחייב גם הוא בהשבה, וכן בש"ר ואח"כ יאוש ל"ק כיון דכשבא לידי' באיסורא ונתחייב ג"כ בהשבה שוב ל"מ גם לקנות ע"י צירוף היאוש שאח"כ וכמ"ש המלחמות דכללא הא דל"מ יאוש אף ע"י צירוף היכא דבאיסורא בא לידו.
והטעם דבע"כ של הגזלן ל"מ ש"ר, י"ל דל"מ ש"ר רק היכא דאותו הקנין גזלה שהי' להגזלן נשתנה להלוקח, והלוקח יזכה אם יהי' שינוי ומשום דהגזלן מכר לו זכות קנין הגזלה שהי' לו כנ"ל וע"כ מקרי ש"ר, דנשתנה הקנין מהגזלן להלוקח, משא"כ בנטל בע"כ לאחר יאוש אם יהי' שינוי מסתבר דלא יקנה השני, כיון דאחר יאוש לא נתחייב השני באונסין לכ"ע, ומהכ"ת שיקנה בשינוי, וע"כ קונה הראשון בשינוי, וע"כ ל"מ ש"ר: