אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן לב · כא)
והנה מהתוס' (בדף ס') בד"ה טלאים שכתבו דלענין טלה ונעשה איל או כחושה ונתפטמה לשלם כפל ודו"ה כדמעיקרא כמו קרן דמתבאר דס"ל דגם הקרן לא משלם בטלה ונעשה איל גם בתברא (דהיינו בטבח) רק כדמעיקרא ולא משלם בעד השבח שנתגדל וזה דלא כמ"ש הרא"ש הנ"ל (באות ט"ו) דלענין קרן שוה נשבחה מאלי' ליוקרא דמשלם בתברא בעד השבח. ועיין בהגר"א (בסי' שנ"ד) שכתב ג"כ דהתוס' מחולקים עם הרא"ש בזה. וצריך לבאר מ"ט לא יתחייב על השבח בתברא הן משום גנב והן משום מזיק. והנה לכאורה חשבתי לומר דהתוס' ס"נ דבאמת שייך להגזלן השבח שנתגדלה מאלי' וכן בנתפטמה מאלי'. וכמבואר בר"פ הגוזל דשבח שע"ג גזלה דגזלן. ושוב ראיתי להפ"י שכ"כ ע"ש. ועיין בסמ"ע (סי' שס"ב סקט"ז) שכתב ג"כ דמה שנתגדל העיבור שייך להגזלן. ובנתיבות תמה עליו מהמבואר (בסי' שנ"ד) דנתפטמה מאלי' דמי ליוקרא. וכן ראיתי בס' ב"א להג"ר אברהם מטשעכנאווי שתמה עליו מהרא"ש פ' הגוזל שהעתקנו (באות ג'). ולענ"ד משם ל"ק דקאי שם על מתני' דמשלם דמי פרה העומדת לילד. וס"ל להרא"ש שם דטעם משנתינו משום דקנה בשינוי והוי שינוי גם להפרה וא"צ כלל לתקה"ש. וכל דין המשנה דהגוזל הכל מדינא. וע"כ שפיר הקשה שם הרא"ש על המשנה דאמאי לא ישלם בעד העיבור והגיזה שנתגדל אצלו דשייך להנגזל עד הלידה והגיזה כיון דהמשנה ל"ל תקנת השבים. אבל הסמ"ע דקאי לדינא דאי"ל תקה"ש שפיר י"ל דגם מה שנתגדלה מאלי' שייך תקה"ש. וכן מתבאר באמת ברשב"א (דף צ"ד) ע"ש. ועיין במלחמות ריש הגוזל דמתבאר שם דכשהיתה טעונה ומעוברת ונתגדל אצלו הגיזה והעיבור דמי לנתפטמה דל"ש להגזלן וזה דלא כהסמ"ע. ואך בגזל ריקנית לגמרי ונתעברה אצלו שייך להגזלן אף בלא תקה"ש. ואף דלא הוי שינוי מ"מ כיון דלא הי' כלל מזה בשעת הגזלה ונולד אצלו מחדש שייך להגזלן דא"צ לשלם רק כשעהג"ז. ואולם בנתפטמה כיון דמגופא דבהמה היא שייך להנגזל עשה"ט. ואולם קשה על הסמ"ע מהא דפריך (בדף ס"ה) בגנב טלה ונעשה איל ואלא מאי שינוי ל"ק אמאי משלם כעין שגנב לשלם כהשתא דמתבאר להדיא דמה שנתגדלה מאלי' שייך להנגזל. ודוחק לאמר דזה באמת כונת הגמ' דמשני אטו תורא גנבי ממך. היינו שמה"ט שייך להגזלן מה שנתגדל מטלה לאיל זה דוחק כמבואר. ועיין בלשון התוס' הנ"ל בד"ה טלאים במ"ש ואע"פ שעל שעת טביחה בא דו"ה כ"כ שעת גנבה גרמה כו' דמתבאר להדיא דס"ל דמה שנתגדלה וכן בנתפטמה מאלי' שייך להנגזל.