אור ברסלב
אמרי משה סימן לב › טז)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן לב · טז)

טו)

ולפי דברנו מיושב שפיר דכיון דהא דחייב להרמב"ם בשבר וטבח כיוקרא דהשתא הוא משום דע"י הגנבה דמעיקרא כבר יש לו קנין גנבה. ולכן נעשה עתה גנב בכל היזק שעושה. וע"כ ל"ש זה רק ביוקרא דהבהמה היא עתה בגדלותה כפי שהיתה בשעת הגנבה. ולכן מצטרף הגנבה דמעיקרא לההיזק שעושה עתה להיות כגנבה אריכתא דהא גנב בהמה כזו מעיקרא ורק דעתה נתיקרה. אבל בטלה ונעשה איל עגל ונעשה שור. דהוא לא גנב שור רק עגל וע"כ א"א לצרף הטביחה שעושה עתה להגנבה דמעיקרא. דמה שנתגדלה הא לא גנב מעיקרא וע"כ אם נרצה לחייבו על השבח או על מה שנתגדל הוא משום מעשה הטביחה לחוד בלי צירוף גנבה הקודמות. (והיינו אם יהי' הטביחה בחצרו דנעשה עתה גנב מחדש) הרי זה שוב הוי כגונב מהגנב דפטור מכפל. וע"כ שפיר כתב הרמב"ם דכחושה והשמינה משלם כפל ודו"ה כשעת הגנבה. דא"א לחייבו על השבח שנתוסף אחר הגנבה. דכיון דזה השבח שנתוסף לא גנב א"א לצרף להטביחה שיהי' גנבה אריכתא והוי גונב מהגנב. וזה נמי כונת הגמ' בטלה ונעשה איל אטו תורא גנבא ממך היינו דזה הנתגדל אח"כ הא לא גנב. וע"כ א"א לחייב ע"ז וזה נמי כונת הגמ' אח"כ טלאים כדמעיקרא דמים כשל עכשיו. היינו דבטלה ונעשה איל א"א לחייב יותר מכפי מה שגנב. אבל דמים דהיינו בנתיקרה אח"כ שפיר אפשר לחייבו כשל עכשיו. כיון דכזה גנב מעיקרא ועכשיו הוקרה אותה הגנבה עצמה משלם כיוקרא דהשתא, דמצטרף הגנבה דמעיקרא להמעשה שעושה עתה להיות גנבה אריכתא. וע"כ כתב הרמב"ם נמי דבנתיקרה ושבר או טבח חייב כפל ודו"ה כהשתא. ולא הוי כגונב מהגנב דעל היוקרא הא א"צ עתה קנין מחדש. דהא כבר עשה קנין גזלה מעיקרא כפי גדלותה דהשתא כיון דמצטרף הקנין דמעיקרא שוב לא הוי גונב מהגנב וכנ"ל.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה