אור ברסלב
אמרי משה סימן לב › טו)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן לב · טו)

יד)

ועפי"ז יתיישב מה דק"ל במה דכתב הרמב"ם (בפ"א מגנבה הלי"ג) גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל ודו"ה כמו שגנב דמשמע דגם בהשמינה מאלי' לא ע"י פיטום שהוציא עלי' היצאות דאז שייך השבח להגזלן וכמ"ש הרמב"ם (הלי"א). אבל הכא דכתב הרמב"ם סתמא והשמינה דמשמע גם מאלי' דאז השבח להנגזל אם הדרא בעינא. ובכ"ז כשטבח דהוי כתברא ושתיא משלם כמו שגנב. ומ"ש מיוקרא דכתב הרמב"ם בהלי"ד) דבשבר וטבח חייב כפל ודו"ה כיוקרא דהשתא. ומשום דנעשה עתה גנב. וא"כ גם בנשבח מאלי' נימא דיתחייב כפל ודו"ה גם על השבח כיון דהשבח שייך להנגזל. ונעשה עתה גנב על השבח. והנה באמת מבואר חילוק זה בגמ' (בדף ס"ו) דאמרי' טלאים כדמעיקדא דמים כשל עכשיו וע"ש בתוס' לפי פר"י דזה הוא הנפ"מ בין נשבחה גוף הבהמה ליוקרא וזולא. אבל לפר"י א"ש דזה ידעינן מגזה"כ דאחי' לקרן דוקא כעין שגנב אבל כפל ודו"ה כהעמב"ד לעולם גם כשנתיקרה וחמיר לפעמים הכפל מהקרן (דהיינו בנתיקרה ואיתבר ממילא דהקרן כמו שגנב והכפל כשעת היוקר) אבל בנשבחה או נתגדלה ליכא הך גזה"כ דיהי' הכפל כשעת העמב"ד מטעם דאטו תירא גנבא ממך וכמ"ש התוס' ע"ש. אבל הרמב"ם דלא ס"ל כהר"י דגזה"כ דהכפל יהי' תמיד כשעת העמב"ד ביוקרא וזולא. דהא ס"ל בנתיקר ואיתבר ממילא גם הכפל כשעת הגזלה. ורק בשבר וטבת כתב הרמב"ם דחייב כפל ודו"ה כשעת היוקר. וע"כ אין זה משום דינא דרב דאחי' לקרן דוקא כעין שגנב. והכפל כהעמב"ד דא"כ גם בממילא יתחייב וע"כ הטעם משום דנעשה עתה גנב מחדש להתחייב כפל ודו"ה. וא"כ מ"ט בנשבחה ושבר וטבח לא מתחייב כפל ודו"ה על השבח. ועיין ברא"ש שכתב דלענין קרן שוה שבחא דממילא ליוקרא וזולא. והיינו דמשלם בתברא ושתיא גם בעד השבח כמו בנתיקרה. והכפל מתבאר מהרא"ש דגם בתברא ושתיא לא מחייב בעד השבח וקשה מ"ט חלוק הקרן מהכפל. וא"ל דהרא"ש ס"ל דתברא ושתיא חייב משום מזיק ולא משום גנב. דמדברי הרא"ש (בפ' הגוזל סי' ג') מתבאר דס"ל דחייב משום דנעשה גנב. וא"כ צ"ע מ"ט לא מחייב גם כפל על השבח כיון דנעשה גנב מחדש וחייב בקרן לתחייב גם כפל. ועיין בגמ' (בדף ס"ה ע"ב) בגנב טלה ונעשה איל דתניא דמשלם תשלומי כפל ודו"ה כעין שגנב ופריך הגמ' דאמאי לא משלם כהשתא. (והיינו דהטביחה הוי כתברא ושתיא) ומשני הגמרא כהשתא ה"ט דלא משלם דא"ל אטו תורא גנבא ממך דיכרא גנבא ממך. וצריך להבין הטעם נהי דלא גנב תורא. אבל כיון דהטביחה הוי כתברא ושתיא. ונעשה גנב מחדש כדמוכח מהרמב"ם הנ"ל וא"כ מ"ט לא יתחייב דו"ה כפי ששוה עתה. דהרי השתא ע"י הטביחה הוא כגונב תורא וכן בהשמינה קשה כנ"ל.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה