אור ברסלב
אמרי משה סימן לב › ד)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן לב · ד)

ג)

וא"ל דהא דמשלם להרמב"ם כפל ודו"ה כשעת היוקרא הוא לאו משום דנעשה עתה גנב מחדש (דע"ז יפול קושיתנו דהוי גונב מהגנב) רק הוא משום דינא דרב דאמר קרן כעין שגנב תשלומי כפל ודו"ה כשעת העמב"ד. ומגזה"כ דאהי' לקרן דוקא כעין שגנב. אבל כפל ודו"ה כהעמב"ד. ועיקר הקרא אתי על כפל ודו"ה כדמשמע ג"כ בתוס' (בדף ס"ו) בד"ה טלאים. דא"כ גם באיתבר ממילא יהי' הכפל כשעת העמדב"ד. וכמו דבאמת כן הוא שיטת הר"י בתוס' הנ"ל דלעולם הכפל כהעמב"ד. בין בהוקרה ובין הוזלה. ואפילו באיתבר ממילא משלם הכפל כיוקרא דהעמב"ד וחמיר בזה הכפל מהקרן. דהקרן אינו משלם רק זוזא כשעת הגנבה והכפל ד'. והיינו מגזה"כ דאתי' לקרן כעין שגנב והכפל כהעמב"ד אבל הרמב"ם דכתב דבאיתבר ממילא אין משלם כפל כהעמב'"ד רק בתברא ושתי' משלם הכפל כיוקרא דהשתא ע"כ דלא ס"ל כהר"י דגזה"כ דכפל לעולם כשהעמב"ד ולהרמב"ם הטעם דבשבר וטבח משלם הכפל ודו"ה כיוקרא דהשתא הוא משום דנעשה עתה גנב מחדש כשעת היוקרא. [וגם צ"ל דמ"ש הרמב"ם דמשלם כשעת העמב"ד היינו כשהיא שוה בשעת הטביחה או השבירה כמו בשעת העמב"ד. דאל"כ מה חילוק להרמב"ם בין שבר בידים לאיתבר ממילא. לגבי' הא דכפל כשעת העמב"ד. ועיין ביש"ש שעמד בזה.

על הרמב"ם. ולפמ"ש ניחא דהטעם בשבר וטבח דמשלם כיוקרא דהשתא הוא משום דנעשה גנב מחדש. וע"כ דוקא בתברא ושתיא. אבל לא באיתבר ממילא ולא ס"ל להרמב"ם דגזה"כ בכפל שיהי' כשעת העמב"ד. ורק משום דנעשה עתה גנב מחדש בתברא. וכן בטבח וע"כ משלם כפל ודו"ה כשעת העמב"ד דהיינו כשעת הטביחה או השבירה. ועיין בסמ"ע (סי' שנ"ד סק"ט) ועיין ברא"ש שמחלק בין כפל לדו"ה דלענין דו"ה העמב"ד הוא כשעת הטביחה ובכפל הוי כשעת העמב"ד ממש. אבל להרמב"ם לעולם איירי ששוה בשעת העמב"ד כשעת הטביחה או השבירה בין לענין כפל בין לענין דו"ה]. אבל עכ"פ כיון דהטעם דחייב להרמב"ם כיוקרא דהשתא הוא משום דנעשה גנב מחדש וא"כ קשה הא הוי כגמה"ג דפטור מכפל.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה