אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ל · ט)
ועיין בתוס' בד"ה והי' גדי כפות לו שכתבו בשם ר"ת דאצטריך גדי כפות דחייב דלא חשיב כטמון. ואפילו למ"ד אשו משום חציו דל"ש לדידי' למפטר טמון. מ"מ אצטריך לאשמעינן דחייב אף היכא דכלו לו חציו לאחר שרפת העבד. ואע"ג דשרפת העבד מחמת חציו ושרפת הגדי מחמת ממונו שייך שפיר קלבד"מ הואיל וע"י מעשה אחת בא הכל ע"ש. והנה מבואר דגם ר"ת ס"ל כתלמידי הרשב"א דהרי הא דמחייבינן בכלו לו חציו משום ממונו. היינו כשיכול לכבות דוקא וכדאמרינן שם שהי' לו לגדרו ולא גדרו. ובכ"ז ס"ל דגם בכה"ג פטור אף שיכול לכבות. וע"כ הטעם משום דקלבד"מ מסלק המעשה לגמרי כאילו עשה אחר. וע"כ אי אפשר לחייבו גם משום ממונו וכנ"ל.