אור ברסלב
אמרי משה סימן כט › יח)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כט · יח)

יז)

וע"פ הנתבאר נראה דגם הך דינא בהפקיר רשותו קודם ואח"כ הפקיר בורו תליא בשני שיטות הנ"ל. דלהריב"א דבמפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס כשהי' לו פנאי לסלק קודם ההפקר חייב. וע"כ גם בהפקיר רשותו ואח"כ בורו חייב. ומשום דכיון דכבר נתחייב קודם שהפקיר הבור דמי לכורה בור דתו ל"מ ההפקר. אבל להתוס' דס"ל דגם כשהי' לו פנאי פטור כשהפקיר אחר כך. דאף שכבר נתחייב קודם ההפקר מ"מ לא דמי לכורה בור. ורק דכל זמן ששהוא שלו חייב וכשהפקיר פטור. וע"כ ה"נ בהפקיר רשותו ואח"כ בורו אף שנתחייב קודם ההפקר. אבל לא הוי ככורה בור כיון דחפר ברשות. ורק דמשום שהבור שלו נתחייב וע"כ כשהפקיר אח"כ גם כן פטור. וכן משמע ברמב"ם בפי"ג מנזקי ממון דגם כשהפקיר אח"כ פטור. ונתבאר דדינא של הסמ"ע והב"ח תליא ברבוותא.

והנה כבר כתבנו (באות ט"ו) דל"ק על הב"ח ממה דאמרי' (בד"ו) מהכותל ואילן שנפלו אי דאפקרינהו היינו בור ומשום שהו"ל לסתור הכותל. דהתם הטעם שהו"ל לסתור קודם שנעשה הבור. אבל נידון הב"ח הוא שכבר הי' בור מכבר ובאופן שפטור על העשי'. וע"כ ס"ל דכל זמן שהוא ממונו חייב אבל כשהפקיר אח"כ פטור. דלא הו"ל ככורה בור עי"מ שנתחייב משום ממונו. דהוא דין מיוחד להתחייב בבור משום ממונו לחוד. וע"כ כשהפקיר אחר כך פטור כמו שורו שהפקיר. וכן לא קשה להיפוך להריב"א דס"ל דחייב כשהו"ל פנאי לסלק גם כשהפקיר למה צריך להצד השוה בכותל ואילן. דהתם כשכבר הי' בור והי' ממונו וחל עליו כבר דין בעלים על הבור וע"כ ס"ל דהוי ככורה בור דל"מ מה שמפקיר אח"כ. אבל בכותל ואילן צריך להצד השוה דגם כשהפקיר קודם שנפל ולא נעשה מעולם בעלים על הבור והו"א דכיון דהוי ברשותו כשנטעו מתחלה. ול"ד לכל בור דשלא ברשותו. וע"כ צריך להצד השוה משור דחייב גם כשהי' ברשות, וממילא דחייב אף שהפקיר קודם שנפל ומשום דע"י פשיעתו שלא קץ נתחדש הבור. ואין החיוב כאן משום ממונו ומשום דהכותל שלו. רק החיוב הוא ככל כורה בור. דכיון דאחר אין יכול לקוץ ועליו מוטל לקוץ הוי כעושה בור שיוכל להזיק באיזה ימים אחר החפירה ולא מיד דודאי חייב].

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה