אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כט · יז)
ובאמת מצינו בזה מחלוקת הראשונים דבש"מ (בדף כ"ט) הביא בשם הריב"א במפקיר נזקיו לאנ"א דאם הי' לו פנאי לסלק קודם שהפקיר גם כשהפקיר אחר כך חייב כיון שכבר נתחייב לסלקן עיין שם. וכן משמע מרש"י (דף מ"ח) ואולם בתוספות שם ד"ה וטינפו מתבאר דלא ס"ל כהריב"א וגם כשהי' לו פנאי מיפטר כשהפקיר אח"כ. וע"ש (דף מ"ח) בש"מ שהביא ג"כ מחלוקת התוס' והריב"א בזה. ודעת הריב"א נראה דעל ידי שהבור ממונו נעשה ככורה בור ועל כן כמו בכורה בור שחייב גם כשהפקיר. ה"נ כשהבור שלו ויש לו פנאי לסלק ונתחייב לסלק הוי ככורה בור ושוב ל"מ ההפקר. והתוס' ס"ל דע"י שהבור שלו לא הוי ככורה ורק דהוא דין מיוחד להתחייב משום ממונו וע"כ כשהפקיר אח"כ פטור וכנ"ל.