אור ברסלב
אמרי משה סימן כט › טו)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כט · טו)

יד)

ואולם זה תליא במה שיש להסתפק במפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס דפטור איך הדין אם הי' לו פנאי לסלק קודם שהפקיר אם חייב. והנה ראיתי להב"ח (בסימן תי"א) שכתב בפשיטות דגם כשהפקיר לאחר שהי' לו פנאי לסלק פטור. ובדברי משפט כתב על הב"ח הנ"ל וז"ל, לא ידעתי כונתו כיון דהי' לו פנאי הוי מפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה. וכמש"כ להדיא בתוס' (דף כ"ט) ד"ה פליגי דכתבו ומשום דלא הי' לו פנאי לסלק מיפטר דאם הי' לו פנאי אף דמפקיר אחר כך הוי מפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה. ואין חילוק בין אם עשה מעשה או לא. כיון דהי' לו פנאי לסלק הוי כמפקיר לאחר נ"פ, ועיין (דף ו') בתוס' ד"ה אי דאפקרינהו שכתבו דכיון שנתנו לו זמן לקוץ ועבר הזמן הוי מפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה דחייב. ומבואר דאף דלא עשה מעשה. מ"מ כיון דהי' לו פנאי לסלק חייב אף כשהפקיר אח"כ עכת"ד. ונפלאתי על הד"מ דבתוס' (דף כ"ט) לא הוזכר כלל דגם בהפקיר חייב כשהי' לו פנאי. והתוס' קאי שם בלא הפקיר משום דשלו חייב להסיר התקלה ע"ש. גם מש"כ להקשות מדף ו' בכותל ואילן שנפלו ל"ד כלל. דשם שפיר חייב דעל ידי פשיעתו שעליו לקוץ האילן אחרי שהזהירו לו לקוץ ועי"ז נעשה בור חייב שפיר דצריך לשמור ממונו שלא להעשות בור כמו שצריך לשמור ממונו שלא יתעביד אש. וחייב גם כשאינו עושה מעשה בעצמו. וכדפריך (בדף י"ט) בבי דליל אי דלא אצניע פושע הוא. ואיירי שם גם כשהזיק בתר דנייח דהיינו חיובא דבור בלא מעשה רק מפני שלא שמר ממונו. אבל בנידון הב"ח במפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס דכבר נעשה הבור ועל זה שנעשה הבור אין לחייבו משום דהוי באונס. ורק דרוצים לחייבו משום דהתקלה ממון שלו הוא ומחויב לסלקה ולכן חייב כל זמן שלא הפקיר אבל כשהפקיר אף שהי' לו פנאי לסלק קודם ההפקר שפיר יש לומר דפטור כיון דהשתא אינו שלו. וגם מקודם כבר הי' בור על ידי הנפילה שהוא פטור על זה. משום דהי' באונס ולא נעשה בור מתחלה בממונו ולא ממונו עשה הבור. ורק דכל זמן שלא הפקיר עלי' רמיא לסלק ממונו שלא יזיק, אבל כשהפקיר פטור דהוי כשורו דכ"ז שהוא שלו חייב וכשהפקיר פטור, ושפיר צדק הב"ח.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה