אור ברסלב
אמרי משה סימן כט › ז)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כט · ז)

ו)

והנה לכאורה תמוה לי ראייתם מהך דבעה"ח חייב בנזקי

הבור. דהרי לפי מה דמתבאר ברש"י שם איירי דבעל החצר הפקיר רשותו אחר שכבר הי' הבור חפור ע"י השור. וא"כ שפיר דחייב בעל החצר. דהרי ע"י ההפקר שלו הוא דנעשה בור. ודמי לכל הפקיר רשותו ולא בורו דחייב. דאע"פ שחפר ברשות שלו ואין לחייבו על החפירה. מ"מ חייב על שעת ההפקר דע"י שהפקיר הרשות הסמוך עד הבור נעשה כחופר סמוך לר"ה וכמ"ש התוס' (בדף ו') ד"ה מה. ואם כן ה"נ בהך דהכניס שורו לחצר בעה"ב וחפר בה בורות דבשעה שחפר לא הי' עדיין חיוב בור כלל [דהרי איירי הכא ששורים דעלמא ניזקו לא של בעה"ח] דאין להם רשות לשורים דעלמא בחצרו של זה. ורק אח"כ כשהפקיר בעה"ח רשותו ונעשה על ידי הפקרו כבור בר"ה. וע"כ שפיר חייב בעה"ח דהוי ככורה בור על ידי ההפקר שלו. ואם כן מה הביאו התוס' ראי' דמחויב לסלק משום דהוי שלו. ומאי ראי' מזו יותר מכל הפקיר רשותו ולא בורו דלר"ע זהו בור האמור בתורה דגם כן לא פשע בכריתו שחפר ברשותו. וע"כ דשם הפשיעה על ההפקר ונעשה כחופר בור סמוך לר"ה. ואם כן ה"נ בעה"ח פשע בההפקר דבלא הפקרו לא הי' רשות לשורים דעלמא לכנוס. ועל כן חייב בעל החצר. אבל לעולם דאין החיוב משום שהבור שלו רק משום שפשע בההפקר.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה