אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כז · יח)
ועפ"ז מיושב שפיר גירסת הב"ח הנ"ל דהבת מצרית. והיינו דאף שולד נכרית כמותה. מ"מ משום הדין דהלך אחר הפסול מתייחס ג"כ להאב הגר מצרי והוי עכו"ם מצרי. וכדס"ל לר"א בממזר שנשא שפחה. וטעמא דרבנן דפליגי, משום דולד במעי שפחה כבמעי בהמה ל"ש בנכרית כנ"ל וע"כ במצרי שנשא נכרית גם רבנן מודים דאזלינן אחר הפסול דרק בממזר שנשא נכרית ל"ש לילך אחר הפסול דאין ממזרת לעכו"ם. כנ"ל. אבל במצרי דהך פסול שייך בעכו"ם שפיר אזלינן אחר הפסול והבת נכרית ומצרית. וז"ל בשיטת הב"ח. אולם הח"מ והגר"א פליגי על זה והיינו דס"ל דטעמא דהרמב"ם דממזר שנשא נכרית אינו ממזר. אין הטעם משום דאין ממזרת לעכו"ם. רק דס"ל דבחד צד עכו"ם וחד צד ישראל ליתא הך כללא לילך אחר הפגום. וע"כ גם בגר מצרי שנשא נכרית לא אזלינן אחר הפגום. ומתייחס רק להנכרית משום הדין דולדה כמותה. דעדין יותר להפקיע מהדין דהלך אחר הפסול כנ"ל. ועל כן גרסי שם בש"ע דגר מצרי שנשא נכרית הבת מותרת.
וע"פ גירסת הב"ח יתיישב איך דרשינן מלהם הלך אחר הפסול דזה כתיב בעמוני. ואם כן קשה הא גם בל"ז ידעינן. דאל"כ איך משכחת דור עשירי בעמוני שיהי' פסול. כיון דעמונית מותרת והיא ישראלית ואי אפשר להיות דורות בעמוני רק מצד האב. ואם כן בלא זה ידעינן דהולד עמוני משום דאזלינן אחר הזכר. וכה"ג הקשה הב"מ בסימן ד' ע"ש. ולהנ"ל ניחא דצריך קרא דגם בעמוני שנשא נכרית אזלינן אחר הפסול והולד עמוני. דדורות בעמוני משכחת שנשא ישראלית גיורת והולד עמוני גם בלא הך דינא דהלך אחר הפסול. משום דאזלינן אחר הזכר. אבל כשנשא נכרית דהולד כמותה הו"א דכשר אם נתגייר. להכי אצטריך להם דהלך אחר הפסול ומפיק מהא דנכרית כמותה.