אור ברסלב
אמרי משה סימן כז › יז)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כז · יז)

טז)

ולכן נראה דלר"א דס"ל דהוא עבד וממזר דיני' שהוא עבד בכולו ולא תפסי בו קדושין. ובכ"ז הוי ממזר משום דבעבד ג"כ שייך ממזרת. ורק בעכו"ם כתבו התוס' דל"ש ממזרת. אבל בעבד דהוא ישראל לכ"ד שפיר י"ל דשייך ממזרת. ובכ"ד שהוזכר בתוס' הנ"ל דל"ש ממזרת איירי רק בעכו"ם ולא בעבד. ולפי זה יש לומר דר"א לא פליג רק בשפחה. אבל בממזר שנשא נכרית גם לר"א הולד כמותה ואינו ממזר משום דבעכו"ם ל"ש ממזרת וכיון דל"ש בו ממזרת לא אמרינן בו הלך אחר הפסול שיהי' ממזר ויהי' ישראל. דאדרבה אמרינן יותר שיתייחס להנכרית משום דהדין דולד נכרית כמותה מפקיע יותר מהדין דהלך אחר הפסול. וכיון דתרווייהו סתרי אהדדי. דאי אפשר להיות עכו"ם וממזר אמרינן דולדה כמותה והוא עכו"ם ולא ממזר. ורק בשפחה דאפשר להיות תרווייהו עבד וממזר הוא דס"ל דהדין דהלך אחר הפסול. והיינו דאמר ר"א ה"נ אע"ג דכתיב האשה וילדי' תהי' לאדוני' אתי לי אפקי'. והיינו שלא נימא דמתייחס רק להשפחה כבכל דוכתא בישראל שנושא שפחה שאין מתייחס כלל להאב. אבל בממזר אזלינן אתר הפסול ומתייחס גם לאביו הממזר. אבל אין הכונה דאתי לו אפקי' שלא יתייחס בכולו אחר השפחה ולא יהי' כולו עבד דזה אי אפשר כנ"ל ורק דהוא עבד גמור וגם ממזר. ועל שפחה הוצרכו רבנן לומר הטעם דולד במעי שפחה כבמעי בהמה דמי. שע"כ אי אפשר להיות ממזר. אבל בנכרית א"צ להך טעמא. דגם ר"א לא פליג בנכרית משום דבנכרית סתרי אהדדי דאין ממזרת לעכו"ם וע"כ הוא עכו"ם ולא ממזר. ושפיר פסק הרמב"ם דממזר שנשא נכרית הולד נכרי ונתגייר כשר ככל הגרים. משום דכו"ע מודים בנכרית כנ"ל.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה