אור ברסלב
אמרי משה סימן כו › ב)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כו · ב)

א)

ולענ"ד דבריו תמוהים במה דמוקי דברי הרמב"ם כשכבר נפקע ממנו הממון. אם כן גם תחילת דברי הרמב"ם גם כן מיירי שכבר הפקירה. אם כן אמאי כתב דעכו"ם שבא על שפחה שטבלה הרי הולד עבד. כיון דהולד מצד עצמו ל"ש לאדון השפחה שכבר הפקירה ומהכ"ת שיהי' עבד. דבשלמא אי איירי כשלא הפקירה ושייך הולד לבעל השפחה וע"כ הוא עבד מצד עצמו. אבל בהפקירה מהכ"ת שיהי' הולד עבד. ואי משום גזה"כ דהאשה וילדיה. מנ"ל דין זה גם בעכו"ם. ועוד דגם בלא טבלה נימא דהוי עבד מגזה"כ דהאשה וילדיה כיון דגם בלא טבלה יש עליה קנין איסור לדבריו שצריך גט שחרור אחר ההפקר. ועוד דגם בישראל צ"ע טובא אם שייך הדין דהאשה וילדיה במעוכבת ג"ש ויתבאר להלן. וגם מה שכתב בבבא השני' דעבד הבא על נכרית ב"ח הולד יש עליו איסור דעבדות אף דאין לו בעלים. צ"ע דלענין מה נפ"מ. אם לענין שיהי' עליו איסור דלא יהי' קדש הרי דעת הרמב"ם דלא יהי' קדש לא קאי על עבד ושפחה. ודוחק לומר דלענין איסור דרבנן דעבדות. דבלא זה אסור משום עכו"ם. ואי דנימא דנפ"מ לענין שלא יוכל להתגייר. זה צ"ע באין לו בעלים גם על האיסור אם יעכב זה לגירות. וזה תליא במ"ש בסימן להסתפק בהא דמיתת הגר שמתיר אי הוא גזה"כ דוקא במיתה. או דכל מקום שאין בעלים גם על האיסור ממילא מותר. וגם עיקר דינו דאף שאינו עבד מצ"ע מ"מ יהי' אסורי דעבדות משום דמתיחס לאביו. צ"ע טובא דנראה דעה זה לא שייך יחוס דאיסור עבדות אינו מפסולי קהל. וביותר קשה טובא על דבריו מרמב"ם פ"ט מעבדים ה"ג. אבל עבד שלנו שבא על אחת מן האומות אין הבן עבד משום דעבד אין לו יחוס. הרי מבואר דאין מתיחס לאביו העבד לענין איסורי עבדות. ועוד לפמ"ש בסימן כ"ב דבגיותן ליכא איסור עבדות. ודאי דאי אפשר לפרש כפי' הקה"י.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה