אור ברסלב
אמרי משה סימן כו › א)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כו · א)

סימן כו

הרמב"ם פרק ט"ו מאיס"ב ה"ו, עכו"ם שבא על שפחה שטבלה הר"ז עבד. ועבד שטבל שבא על נכרית הולד עכו"ם הלך אחר האם. אבל עכו"ם הבא על שפחה נכרית או עבד עכו"ם שבא על נכרית ב"ח הולד הלך אחר הזכר עכ"ל. וק"ל טובא, במ"ש דעכו"ם שבא על שפחה קודם טבילתה הולד הולך אחר האב. דלכאורה נראה פשוט דלענין קנין הממון ודאי דשייך הולד לאדון השפחה גם קודם טבילתה. ואין נפ"מ ממי נתעברה אם הוא עכו"ם ואם הוא ישראל. וכן אם נתעברה מעבד הולד שייך לאדון השפחה ולא לאדון העבד. וכן משמע בפ' הפרה (דף מ"ט) דשור שנגח השפחה משלם דמי ולדות לבעל השפחה משום דחמרתא מעברתא אזיק, ואין חילוק בין קודם טבילה לאחר טבילה כיון דגופו קנוי. וגם אין חילוק כלל ממי נתעברה כמו שאין חילוק בבהמה ממי נתעברה והוא פשוט. ולפי זה קשה מאוד במ"ש הרמב"ם דהולד הולך אחר הזכר. והיינו שהוא עכו"ם ואם נתגייר מותר והרי כיון שהולד קנוי לאדון השפחה אם כן ע"כ הוא עבד מצד עצמו ואין יכול לגייר בלי רשות רבו. וכמו אמו השפחה שאין יכולה להתגייר בלי רשות רבה. וכמבואר בימות (דף מ"ו) דדוקא בקונה עבד מהעכו"ם הוא דמהני קדם וטבל לשם ב"ח אבל עכו"ם שהקנה א"ע דבגופו קנוי לא מהני טבילתו לב"ח. וכן במ"ש הרמב"ם דעבד עכו"ם הבא על נכרית הולד הולך אחר הזכר. יש להבין גם כן לענין מה הולך אחר האב. אם נימא דהיינו שישתעבד לאדון העבד זה ודאי קשה מאוד לומר שע"י שנתעברה מעבד יזכה האדון בהולד. ואולי נימא דהולד עבד לענין שצריך ג"ש. ואף שאין משועבד למע"י מ"מ יש עליו אסורי דעבדות מצד אביו וצריך ג"ש וכמו מפקיר עבדו שצריך ג"ש. ונימא דגם קודם טבילה יש עליו איסורי דעבדות וצריך ג"ש וכמ"ש בסימן כ"ב. ושוב ראיתי בספר קה"י שהרגיש קצת במה שהקשינו ורצה לפרש דהרמב"ם קאי בעכו"ם שבא על שפחה שלא טבלה והיא מעוכבת ג"ש שכבר נפקע הממון על ידי הפקר. ושפיר פסק דהולד מתיחס אחר אביו העכו"ם ואין צריך גט שחרור מבעל השפחה כי אין לו בו כלום שכבר הפקיר הממון מאמו. וכן בבבא השני' דעבד שבא על נכרית ב"ח הולד הולך אחר אביו והוא עבד. אף שאין בו לבעל העבד כלום. מ"מ אסורי דעבדות יש עליו. וע"ש היטב.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה