אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כה · יב)
ומסוגיא דגיטין הנ"ל דכתב נכסיו לשני עבדיו. וכן מהמשנה המובא בדף ח' דהכותב כל נכסיו לעבדו. דמתבאר שם דקנה הנכסים ע"י השטר וזה שטר קנין. קשה לכאורה על הקצות הנ"ל שכתב דבשטר קנין ל"א גטו וידו בכ"א ולזה העירני חכ"א. אך באמת לק"מ דיש לאוקמי על ידי אחרים דמהני גם להקצות בשטר קנין כמש"ש להדיא. אך לפמש"ל (באות ו') דגם על ידי אחרים אינו מועיל בשטר קנין כיון דבעינן שיזכה העבד השטר ומה שקנה עבד קנה רבו. יקשה ממשנה הנ"ל אם נימא כסברת הקצות דלא שייך גו'"י בכ"א בשטר קנין. וכן ראיתי מקשים מגיטין דף מ') בצאי בו והתקדשי בו. דהא שטר קידושין הוי כשטר קנין ואיך מהני להקצות. אך כבר הוכחנו (באות י') מהריטב"א דעה ידי אחרים שפיר זוכה העבד מקודם. וע"כ א"צ כלל ע"י אחרים לגו"י בכ"א כיון דזוכה העבד רגע אחד מיד נשתחרר. ול"ק מזה על הקצות הנ"ל. אך מההיא דכומתי' הנ"ל דמוכח שגם העבד בעצמו קונה קשה על הקצות כנ"ל. וע"פ דברנו הנ"ל יתיישב מה שקשה על הרי"ף בגיטין (דף י"ג) בהך דתנו שחרור לעבדי דאין יכול לחזור. מ"מ בעינן מטי לידי' הג"ש וכן דעת רש"י. וקשה איך מהני הזכי' לענין חזרה כיון דהעבד ידו כיד רבו עדיין ול"ש גו"י בכ"א ואיך זוכה השטר בעד העבד דהא גם ע"י אחרים אין לו ממון כמבואר בריטב"א. ולדברנו הנ"ל ניחא דהא דגם ע"י אחרים אין לו ממון. אין הכונה שהעבד לא זכה כלל. אלא כמש"ל דהעבד זוכה ע"י האחרים דהרי אין קנינם שייך להרב ושפיר זוכה העבד ע"י. רק אח"כ הרב זוכה ממנו דהוי כשדהו שנשבחה. וכיון דהעבד זוכה רגע אחד השטר י"ל דשפיר יוכלו לקנות עי"ז שלא יוכל לחזור. ולא איכפת לן מה שנשאר בעבדותו וזוכה הרב בחזרה השטר. וצ"ע בכהאי גונא אי מהני.