אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כה · ו)
וביותר יש להסביר הדברים. דהנה במש"כ הקצות דגו"י בכ"א ל"מ רק בגט אבל בשטר קנין לא אמרינן גטו וידו באין כאחד. צריך להבין דהרי גם בגט אף שנותן בע"כ ע"כ דבכ"ז היא קונה הגט כדמשמע בכ"ד. והרי עיקר קנין ידו ילפינן בב"מ (דף י') מונתן בידה האמור בגט. והנראה דזה החילוק בין שטר קנין לגט. דבשטר קנין אמרי' דע"י מה שהקונה זוכה מקודם השטר נקנה הדבר הנקנה להלוקח. וקנין השטר הוא ע"כ רגע קודם מקנית דבר הנקנה. וע"כ ל"ש בזה גטו וידו באין כאחד. דהרי ע"כ צריכים אנו להתחיל מקודם בקנית השטר. וזה אי אפשר כ"ז שאין לו יד לזכות. אבל בגט אין מכוין התורה מפני שהיא קונה הגט על כן נפקעת מרשותו. דהעיקר הוא הנתינה לחוד לידה וברגע זו שמקבלה היא מתגרשת. ועל זה שייך גו"י בכ"א. היינו כיון דנותן לידה הגט או ליד עבד הגט שחרור ברגע זו שמקבל הג"ש משתחרר. ובאין כאחד הנתינה והשחרור. וממילא דקונה גם כן הג"ש או הגט אשה אף שהוא בע"כ. אבל בשטר קנין שצריכים להתחיל מקודם בקנית השטר ל"ש גו"י בכ"א. דכ"ז שאינו משוחרר אין לו יד לקנות השטר. וע"כ ל"מ בשטר קנין גו"י בכ"א. ולפי זה גם ע"י אחרים אינו מועיל שטר קנין שלא לשמה. כיון דבשטר קנין בעינן שיזכו אחרים בעד העבד את השטר. וע"י קנית העבד את השטר מקודם נימא שישתחרר הרי זה א"א. דכ"ז שלא נשתחרר אין לו קנין בלא רבו. רק בג"ש לשמה דבעינן רק נתינה לידו מהני לרשב"א ע"י אחרים. וע"י עצמו ל"מ משום דלית לי' גו"י בכ"א. דבעינן שיוצא הגט לרשות שאינו שלו. היינו שיהי' ידו קודם הנתינה. אבל ע"י אחרים דיש לו יד על מעשה הנתינה שאין יד אחרים קנוי לרבו. וקבלתם כקבלת העבד. שפיר מיקרי נתינה ויוצא הגט לרשות שאינו שלו. וזוכה ממילא גם בהג"ש ומשתחרר. ולפי זה מיושב קושית הקצות הנ"ל דשטר שלא לשמה יועיל ע"י אחרים. דהרי בשטר קנין דבעינן שיזכה מקודם כנ"ל גם על ידי אחרים אין מועיל.