אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כה · ה)
והנה בסימן הקודם הבאנו קושית הקצות בסימן ר' דשטר שחרור שלא לשמה יועיל כשטר קנין לעצמו להפקיע הממון. ואם כן לשמואל דס"ל דמפקיר עבדו אין צריך ג"ש. א"כ יועיל גם שטר שלא לשמה כיון דנפקע הממון יופקע גם האיסור לשמואל. וע"י עצמו לא קנה משום דבשטר קנין לא אמרינן גו"י בכ"א ולא מצי העבד לזכות בשטר קנין. ואך קשה דע"י אחרים יועיל גם שטר לא לשמה לשמואל עי"ש שנשאר בצ"ע. והנלענ"ד דיש להבין בהא דאמרינן בקידושין (דף כ"ג) דרשב"א ס"ל דלא אמרי' גו"י בכ"א ואין משתחרר ע"י עצמו רק ע"י אחרים. ולמה מהני ע"י אחרים כיון דאחרים גם כן צריכים לזכות השטר בעד העבד. והרי אין קנין לעבד בלא רבו וזוכה הרב. וכיון דלא ס"ל גו"י בכ"א איך מהני גם על ידי אחרים. והנראה משום דבשחרור לא בעינן שיזכה השטר בעד העבד שיהי' קנוי לו רק בעינן נתינה לחוד. וס"ל לרשב"א דע"י עצמו אי אפשר להשתחרר משום דידו כיד רבו. ולא מיקרי נתינה כלל דהוי כנותן מימינו לשמאלו. אבל על ידי אחרים דנעשו שלוחו של העבד על מעשה הנתינה. שיהי' נתינת הג"ש לידם כאילו נתן לעבד עצמו. ויד של האחרים לא שייך להרב דל"ש על זה מה שקנה עבד קנה רבו. ושפיר הוי נתינה דהרי יד אחרים כידו לקבל השחרור. והג"ש יוצא לרשות שאינו שלו. ולפ"ז ל"ש קושית הקצות הנ"ל דיועיל שטר שלא לשמה ע"י אחרים. דבשטר קנין לא שייך שיקנה ע"י אחרים כיון דבעינן שהאחרים יזכו השטר בעד העבד שוב אמרינן דידו כיד רבו ואי אפשר לזכות בהשטר. ורק על נתינת הגט לחוד מועיל על ידי אחרים לרשב"א כנ"ל.