אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כד · כ)
ואולם לפמש"ל דשחרור כסף בעבד כנעני הוא מדין קנין לעצמו קשה דמנלן דמהני גם בעבד עברי דלמא רק בעבד כנעני דהוקש לקרקעות ויש בו קנין כסף כמו בקרקעות. וע"כ נקנה ג"כ לעצמו בכסף מדין קנין לעצמו. אבל ע"ע דלא הוקש לקרקעות יש לומר דל"ש בו שחרור כסף. וא"ל דהא גם עבד עברי נקנה בכסף ונילף דקונה א"ע ג"כ בכסף. דע"כ ז"א. דא"כ גם בשטר קנין שלא לשמה נילף שיקנה א"ע כשם שנקנה בשטר. ובאמת פשוט דאינו יוצא בשטר קנין שלא לשמה וכ"כ המנ"ח דאינו יוצא בשטר קנין. אך הוא כתב דזה דוקא לענין קנין איסור שיש בע"ע. וכמו שכ' הראשונים דגם בע"ע יש קנין איסור. על זה ל"מ שטר קנין אבל על הממון שפיר מהני שטר קנין עיין שם. ואולם לענ"ד צ"ע טובא בזה. די"ל דגם לקנין הממון ל"מ שטר קנין. משום דע"ע לא הוקש לקרקעות וליכא בו כלל קנין שטר. דהרי חזינן דצריך ילפותא דע"ע נקנה בכסף ושטר ולא ילפינן מקרקעות. וע"כ דע"ע לא דמי לקרקעות. וגם לפמש"ל דל"ש קנין לעצמו דלעצמו הוי חרות. וא"כ גם קנין שטר יש לומר דל"ש בעבד עברי. וכן משמע קצת מהא דכתב רש"י הנ"ל דשטר שחרור מהני בעבד עברי משום דלא גרע מעבד כנעני. ומתבאר דרק גט שחרור לשמה מהני בע"ע. אבל שטר קנין לא מהני. דהרי נראה דרש"י לא ס"ל דיש קנין איסור בע"ע. והפקר מהני בע"ע כמ"ש בתוס'. ואם כן למה צריך ג"ש לשמה. וע"כ דשטר קנין לא מהני בע"ע. ועכ"פ אף להמנ"ח ל"מ שטר קנין להפקיע קנין איסור. ואם כן גם שחרור כסף מנ"ל דמהני בע"ע אם נימא דבעבד כנעני. הוא מדין קנין לעצמו. הרי י"ל דרק בעבד כנעני מהני משום דיש בו קנין כסף. אבל בע"ע דאין בו קנין כסף לקנות את עצמו. כמו דבקנין שטר אינו קונה א"ע, ה"נ לא יהני בו שחרור כסף. ומדחזינן דגם בע"ע מהני שחרור כסף כמו בעבד כנעני. מוכת דאין זה מדין קנין לעצמו רק הוי כשחרור שטר. וע"כ ילפינן דמהני בע"ע כמו דילפינן ג"ש דמהני משום דלא גרע מעבד כנעני וכפירוש רש"י הנ"ל.